קצב סינון גלומרולרי (GFR) כערך כליה | ערכי כליה

קצב סינון גלומרולרי (GFR) כערך כליה

מה שמכונה קצב סינון גלומרולרי או GFR הוא פרמטר לכמה דם מסונן דרך הכליות וכמה שתן מופק ממנה. קצב הסינון הגלומרולרי יורד גם במקרה של כליות חולות ולכן הוא ערך טוב לאבחון כליה מַחֲלָה. בנוסף ל כליה מחלה, קצב הסינון הגלומרולרי יכול להיות נמוך יותר גם בקרב חולים מבוגרים.

לאדם צעיר יש בדרך כלל קצב סינון גלומרולרי גבוה יותר. הערך הסטנדרטי של ה- GFR הוא, למשל, עד 110 מ"ל לדקה בחולים בני 25 ובערך. 60 מ"ל לדקה בחולים בני 75.

ה- GFR חשוב גם כשמדובר במינון תרופה. מאחר שרוב התרופות מופרשות דרך הכליות, קצב סינון גלומרולרי מופחת יאפשר לתרופה להצטבר בגוף ובכך אולי להגביר את השפעתה. בהתאם לתרופות, זה יכול להיות מסוכן.

סינון גלומרולרי מחושב באמצעות נוסחה. ניתן לעשות זאת באופן ידני, בדרך כלל המעבדה מחשבת ערך זה. גיל, קריאטינין ערך ושטח הגוף משולבים בנוסחת MDRD כביכול.

אילו מחלות ניתן לאתר בערכי כליה משתנים?

בעזרת הנ"ל כליה ערכים, ניתן לקבוע הפרעות בתפקוד הכליות. במקרה של הפרעה תפקוד הכליה, חומרים אלה פחות מסוננים דרך הכליות לשתן, מה שמגדיל את ריכוזם ב דם. מורם דם ריכוזי ערכי כליה לכן הם אינדיקציה לחריפה או אי ספיקת כליות כרונית, תפקוד מוגבל של הכליות.

בנוסף, אינדיבידואלי ערכי כליה יכול לשמש גם לאיתור מחלות אחרות. ריכוזים גבוהים של חומצת השתן בדם יכולים להוות אינדיקציה למוות מוגבר של תאים בגוף, שכן חומצת שתן רבה משתחררת כאשר תאי הגוף עצמו נהרסים. תהליך זה מתרחש, למשל, בהקשר לתסמונת פירוק הגידול כביכול, בו תאי הגידול הורסים את תאי הגוף עצמו.

בנוסף, ריכוזים מוגברים של חומצת השתן יכולים להצביע גם על מה שמכונה תסמונת לס-ניהאן, הפרעה מטבולית שנקבעה גנטית המובילה להצטברות חומצת השתן. עם זאת, ניתן לאבחן טוב יותר זיהומים ודלקות בכליות באמצעות פרמטרים של זיהום (CRP, לויקוציטים בדם, פרוקלציטונין) וסטיקס בשתן (עם קביעת לויקוציטים בשתן ותכולת הניטריט). סקירה מפורטת של משמעות ערכי המעבדה הבודדים ניתן למצוא במאמר שלנו: ערכי מעבדה - מה שכדאי לדעת