שמות נוספים
לקיסוס השם הלטיני סליל החדרה. זה נקרא גם Rankenefeu, ירוק חורפי, אש קיר, שטיח, גידול מוות וחרטום עצים. מילים נרדפות במובן רחב יותר צמח מרפא, צמחי מרפא, רפואת צמחים, פיטותרפיה
הגדרה אייבי
הקיסוס מגיע ממשפחת הארליצים ובעל השם הלטיני סליל החדרה. הוא מטפס על קירות וגזעי עצים עם שורשי הדבק, מסתעף והופך לליאנה עצית. קיסוס צמחי המרפא יכול להגיע לאורך של שלושה עד 20 מ '. הקיסוס מקבל מים ואוכל מהשורשים באדמה.
לתא המטען המסועף של הקיסוס יש עלים מבריקים ועלי עור מבריקים בקצה, שהם שלושה עד חמש אונות בזווית. בצמחים ישנים יותר, לעומת זאת, לעיתים צורת העלים משתנה. לתפרחות הירוק-צהוב יש חצי מטריות כדוריות ויוצרים אשכולות צפופים.
הפירות הרעילים של קיסוס הצמח המרפא הם סגולים אדומים עד שחורים ובעובי שמונה עד 10 מ"מ. זמן הפריחה הוא מספטמבר עד דצמבר. מאביב לסתיו הוא זמן האיסוף של עלי הקיסוס.
סליל החדרה בהומאופתיה
הִיסטוֹרִיָה
קיסוס צמחי המרפא הוא צמח מעובד ישן והליאנה המרכז אירופאית היחידה. השם חדרה מגיע מיוונית ומיוחס לסוגר. הפירוש הגרמני "יאה" כנצחי, מציין את העלים הירוקים.
אצל המצרים קיסוס נחשב לצמח קדוש. ביוון העתיקה הקיסוס הוקדש לאל היין דיוניסוס. בספרי הצמחים של המאה ה -16 וה -17 מחלות רבות כגון שגדון, חום, עצירות, מחלות עור וקרטר טופלו בקיסוס הצמחי מרפא. כבר היפוקרטס ודיוסקורידים המליצו על קיסוס כתרופה. כיום עלי הקיסוס משמשים בעיקר לטיפול במחלות הסימפונות.
<br> סיכום
צמח מרפא קיסוס הוא צמח טיפוס ירוק עד באורך של עד 20 מ ', הגדל על קירות הבית או עוטף עצים ישנים. זה נחשב לסמל של אהבה מעבר למוות. כבר בימי קדם קיסוס שימש כצמח מרפא.
הוא צומח בכל אירופה. קיסוס צמחי המרפא מיובא ממדינות מזרח אירופה. אנו משתמשים במוצרי קיסוס ברפואה האורתודוכסית וכן ברפואה העממית. העלים היבשים והכנתם משמשים תרופתית בתמציות יבשות מימיות-אלכוהוליות.
