קידום מחוננות | מבחן אינטליגנציה - מדידת אינטליגנציה

קידום מחוננות

על מנת לקדם כישרון גבוה קיים, משחקי ריכוז מומלצים במיוחד. לצורך כך פיתחנו משחק בשילוב עם יצרן משחקים, שיכול לקדם בשובבות מחוננות. באמצעות שילוב של ריכוז ומשחקים, ניתן להגיע ליעדים שונים בצורה טובה מאוד.

אנו שמים דגש מיוחד על האיכות והביצוע הגבוהים של המשחק הזה. בתרשים הבא ניתן לראות את התפלגות האינטליגנציה על פי ההתפלגות הגאוסית. הערכים בתיבה הקטנה תואמים את מנת המשכל המתאימה.

מנת המשכל ככזו מבוססת על השיקול שלסטודנט ממוצע מוקצה מנת המשכל 100. המשמעות היא שבקבוצת ההשוואה שלו (= עמיתים, נבדקה באותה מבחן) ניתן להשיג כ- 50% תוצאות טובות יותר. בנוסף ל- IQ 100, נקבע לו דרגת אחוזון (PR) 50.

משמעות הדבר היא שניתן להשתמש בדרגת האחוזים לקביעת מספר הילדים בקבוצת ההשוואה שהצליחו. הטבלה הבאה נועדה להמחיש עד כמה קשורים טווח המודיעין ודרגת האחוזים. מנת אינטליגנציה (IQ) | דרגת אחוזון (יחסי ציבור) <70 | <2 70-79 | 2-8 80 - 89 | 9 - 23 90 - 109 | 25 - 73 110 - 119 | 75 - 90 120 - 129 | 91 - 97> 129 | > 97 בהתבסס על מודל המחוננות של מינכן על פי הלר והני, שהתבסס על המודל שפותח על ידי "מודל התלות ההדדית המשולשת" של פי ג'יי מונקס (ראה תרשים לעיל), יש לחלק את היכולות האישיות של האדם למודעות קוגניטיביות ולא קוגניטיביות. תכונות אישיות.

מאפיינים קוגניטיביים מאפיינים לא קוגניטיביים

  • אקספרסיביות
  • כישורים מתמטיים
  • טכניות - יכולות קונסטרוקטיביות
  • מופשטות
  • ביצועי זיכרון
  • חשיבה הגיונית
  • ידע כללי
  • ...
  • נכונות לבצע ולהשתדל, סקרנות וצמא לידע
  • אסטרטגיות לניהול עבודה ומתחים
  • מוטיבציה לביצועים
  • אישיות
  • יצירתיות
  • תפיסה עצמית מאוזנת, מודעות מוסרית
  • נטילת אחריות
  • ...

בהתאם, אבחנה של כל הגורמים המשפיעים צריכה להיות רחבה ככל האפשר על מנת לבחון אינטליגנציה בצורה מדויקת ככל האפשר. מאחר ובמיוחד הגורמים החיצוניים (= גורמי הסביבה) כפופים לסובייקטיביות מסוימת בהערכה, ניתן להוכיח תת-אזורים מסוימים של גורמי הכושר (מנבאים) ואזורי הביצוע (קריטריונים) באמצעות בדיקת מודיעין. תחומים מסוימים של תכונות אישיות לא-קוגניטיביות, כגון ניהול מתח או אסטרטגיות עבודה, עשויים להיות מדמיינים גם במצב הבדיקה.

אבחנה שייכת לידיו של פסיכולוג מנוסה. לאור מצב הידע הנוכחי, סקר כזה לא יכלול רק את הקביעה בפועל של מנת המודיעין, אלא גם סקר של הורים ומורים להבדיל ולהערכת גורמים סביבתיים ותכונות אישיות לא קוגניטיביות. לא ייערך סקר של חברי כיתה (= קבוצת עמיתים).

מכיוון שכבר קשה למבוגרים לבצע הערכות כאלה ללא תלות בכיתות בית הספר, ילדים בגילאי בית הספר היסודי במיוחד אינם ביקורתיים מאוד. סקרים הראו כי לאהדה, אך גם להישגי בית הספר (אם ידועים), יש השפעה מיוחדת על הערכת המחוננות. חוות דעת מומחים שמטרתן להעריך מחוננות מכילות בדרך כלל לא רק את המידע הברור (תאריך, פירוט מבחן האינטליגנציה, אנמנזה, סיבת הבדיקה) אלא מעל הכל הצהרות על התנהגות הילד במהלך מצב הבדיקה ותוצאות הבדיקה בפועל.

חוות דעת של מומחים בדרך כלל מסכמות עם חוות הדעת של הפסיכולוג לגבי הערכת המחוננות. הצהרות אלה עשויות להכיל מידע נוסף מראיונות עם הורים ומורים. ראיונות אלה (ראו לעיל) יכולים להיות שימושיים במיוחד מכיוון ששתי הקבוצות כבר ליוו את הילד לאורך תקופה ארוכה יותר והצליחו להכיר את הילד במצבים שונים.

איזה מבחן משמש למדידת אינטליגנציה משתנה. מכיוון שמרווח המודיעין כשלעצמו אינו מדד תקף בדרך כלל, אלא רק משקף את מצב המודיעין הנוכחי ביחס להליך בדיקה מסוים, יש לציין בדוח כזה באילו נהלים נעשה שימוש. כל הליכי הבדיקה המשמשים את הפסיכולוג בהקשר של אבחון מודיעין חייבים להיות כפופים לקריטריונים איכותיים מסוימים של אובייקטיביות.

לכן, הם בדרך כלל משיגים טוב אמינות, המובן כמתייחס למהימנות (ערך מדוד וערך אמיתי מסכימים לדרגה גבוהה של הסתברות). מבחני האינטליגנציה מבוססים על קריטריונים שונים של איכות, כך שניתן להניח כי אין צורך לפקפק בנכונות תוצאת הבדיקה (= תוֹקֶף). כמובן שהתוצאה חייבת להיות אובייקטיבית, כלומר אין להשפיע עליה במהלך הביצוע ולא במהלך הערכת התוצאה או פירושה.

מכיוון שקיימים פרוצדורות רבות ושונות לקביעת מנת המודיעין ובכך למדידת אינטליגנציה ורמת ההתפתחות האישית, רק כמה נהלי בדיקה יידונו כאן כדוגמאות. מצד אחד, זה נובע משימוש תכוף למדי ב- HAWIK (המבורגר וכסלר אינטליגנצ'טסט פאר קינדר), CFT (מבחן המודיעין של יריד התרבות) ובמינכן. מחוננות גבוהה סוללה, המנסה בדרך מיוחדת לשקול את ההיבטים השונים על פי מודל המחוננות על פי הלר והאני (ראה לעיל). HAWIK בודק באמצעות מבחני משנה שונים, כגון השלמת תמונה, ידע כללי, חשיבה חישובית וכו '.

האינטליגנציה המעשית, המילולית והכללית. ה- CFT מודד את היכולת האישית של הילד לזהות כללים ולזהות מאפיינים מסוימים. הוא גם מודד עד כמה הילד מסוגל לזהות ולפתור בעיות לא מילוליות.

המבחן מורכב מחמישה מבחני משנה שונים. הליך בדיקה אחד, שכבר כולל סקר מורים בצורת רשימת ביקורת, הוא סוללת הגרביט הגבוהה של מינכן על ידי הלר ופרלת, שנמצאת כיום עדיין בפיתוח. על פי מודל המחוננות של מינכן, ההיבטים האישיים הקובעים את ההתפתחות. של כישרונות מיוחדים משולבים במחקר. לפיכך, בנוסף להיבטים הכלליים הנוגעים ליכולות הקוגניטיביות של הילד, עוסקים גם בשאלת הכשירות החברתית, המוטיבציה, האינטרסים האישיים והאקלים הבית ספרי והמשפחתי. הליך בדיקה זה יהיה זמין בתחילה בשתי מהדורות שונות: כ- MHBT לבית הספר היסודי וכ- MHBT לבית הספר התיכון.