קַשׂקֶשֶׂת

איכתיוזיס היא מה שמכונה מחלת סולם הדגים. מחלה זו מבוססת על מום גנטי אשר יכול לעבור בתורשה, אך לעתים יכול להופיע אצל אנשים ללא מום גנטי. בערך כל אדם 300 נפגע מאיכתיוזיס, חלקם פחות קשה, אחרים בצורה קשה מאוד.

איכתיוזיס היא מחלת עור חשוכת מרפא. עם זאת, ישנם כמה דברים שניתן לעשות נגד קרטיניזציה ו התייבשות של העור, שני הסימפטומים של איכטיוזיס. חשוב גם לציין כי איכטיוזיס אינה מחלה מדבקת ולכן אין לנקוט באמצעי זהירות מיוחדים בעת מגע פיזי עם אנשים אחרים.

סיבות

על מנת להבין את הגורם לאיכטיוזיס ביתר פירוט, יש להבין תחילה את המבנה ואת מנגנון ההתחדשות של העור בתכונותיו הבסיסיות: העור הוא האיבר הגדול ביותר בגוף האדם, המתחדש כל הזמן ולכן מסוגל. לרפא פצעים חיצוניים כגון חתכים או פציעות אחרות תוך מספר ימים עד שבועות. לשם כך העור מורכב מכמה שכבות: שכבת העור הנמוכה ביותר היא שכבת הבסיס (stratum basale) כביכול. כאן נוצרים כל הזמן תאי עור חדשים, אשר נודדים כלפי מעלה דרך שכבות עור שונות ולבסוף קרטיניזציה באמצעות תכלילים שונים (כולל קרטין).

התאים הקרטיניים הם התאים השוכבים ביותר בעורנו וכבר מתים. שכבה חרמנית זו מבטיחה שאף מים לא יוכלו לעבור דרך העור, גם כשאנחנו הולכים שחיה ולהתקלח. תוך 4 שבועות תא עור נודד מהשכבה הבסיסית דרך שכבות העור השלמות כדי להגיע לשכבה הקרנית ונדחה מכאן ונופל מבלי משים, למשל בעת מקלחת.

במקרה של איכטיוזיס, לאזן של העור, שבדרך כלל מבטיח שנוצר בערך אותו מספר תאים שנדחה, מופרע. הגורם לאיכטיוזיס הוא אפוא הפרעה ביצירת תאי עור חדשים. כל כך הרבה תאי עור חדשים מיוצרים שיש כל הזמן עודף של תאי קרטין, מה שמוביל להיווצרות של קשקשי עור על העור, ובכך חייב איכטיוזיס בסופו של דבר את שמו כמחלה בקנה מידה דגי.

תלוי באיזו צורה של איכטיוזיס מדובר, יש לקחת בחשבון גם תורשה כגורם להתפתחות איכטיוזיס. לדוגמא, האיכתיוזה הוולגרית עוברת בתורשה באופן אוטוזומלי-דומיננטי. משמעות הדבר היא כי הורה חולה אחד מספיק בכדי לרשת את המחלה.

לעומת זאת, צורות אחרות עוברות בירושה באופן רצסיבי, מה שאומר שהורה חולה לא אומר בהכרח שהילד גם יסבול מהמחלה. הגורם לאיכתיוזיס הוא בדרך כלל "יותר מדי" של תאי עור קרטין, מתים על פני העור. זה יכול להיות בגלל העובדה שמייצרים יותר מדי תאים וזה יכול להיות בגלל העובדה שמעט מדי תאים נדחים על פני השטח ויותר מדי תאים קרטיניים מצטברים על פני העור למרות ייצור רגיל.