אנטומיה
קצה האצבעות ביד האדם נקרא קצה האצבע. המונח הלטיני לאצבעות היד שלנו הוא ספרות דיגיטוס. כשאנחנו מסתכלים על היד שלנו, אנו רואים 5 אצבעות שונות: אגודל, אינדקס אצבע, האצבע האמצעית, האצבע הטבעת והאצבע הקטנה.
למרות העובדה שכל האצבעות שונות, לכולן יש מקבילות במבנה ובאנטומיה שלהן. לאצבעות יש אותו מבנה בסיסי: ניתן לקרוא לקצה האצבע גם הפלנקס הקדמי ביותר ציפורן האצבע (lat. Unguis) ממוקם עליו.
זה מורכב מקרטין, חלבון סיבי שאינו מסיס במים וממלא בעיקר פונקציה מגן של קצה האצבע. בנוסף, הוא קיים רק בפרימטים גבוהים יותר, מכיוון שהציפורן נגזרת מהאפידרמיס כביכול, החלק העליון של העור שלנו. מתחת לציפורן המכילה קרטין נמצאת מיטת הציפורניים, המורכבת מ רקמת חיבור והוא התמזג היטב עם periosteum.
באזור הציפורן ניתן לראות את מה שמכונה ירח הציפורן, סימן לבן בצורת סהר. מלבד הציפורן, לקצה האצבע יש גם משמעות חשובה, למשל היא מופיעה לעיתים קרובות בקרימינולוגיה: כל אחת מהן אצבע לפירות היער דפוס אופייני שהוא ייחודי ומשמש לזיהוי פרט, טביעת האצבע. הוא מכיל קולטני מגע ולחץ רבים, כ- 700 מהם, וכך ממלא תפקיד חשוב למישוש אובייקט.
כמה עורקים ורידים נמצאים גם על אצבע, בנוסף ל רקמה שומנית. העורקים החשובים ביותר כאן הם ענפי קצה של העורקים הרדיאליים והאולנריים. על מנת להזיז את האצבע, אנו זקוקים לשרירים המחוברים לפלנקס המתאים וממלאים תפקיד מכריע במוטוריקה עדינה (למשל כתיבה והרגשה).
מפרק קצה האצבע הוא מפרק ציר המאפשר כיפוף (כיפוף) ו מתיחה (סיומת). מכשיר רצועה מחובר גם ל המפרקים, המשמש לייצוב ה - אצבע משותפת. זה מורכב משתי רצועות בטחוניות ושתי רצועות נוספות בגב היד והאצבעות. יש גם גידים שמאובטחים ברצועות טבעת וצלב כביכול. אנלוגיה ל אצבע משותפת הוא מפרק הבוהן, אשר מבחינה אנטומית יש קווי דמיון רבים.
