פלטת רטט

מוצעות מה שמכונה לוחות אנכיים, שבהם משטח האימון נע מעלה ומטה בטווחי תדרים שונים. בשיקום משתמשים בעיקר במערכות לסירוגין צדדיות (פונקציית נדנדה), בהן משטחי האימון מתנדנדים בדומה לנדנדה. המשתמש עומד על שניהם או אחד רגל על הרטט המתנדנד בָּר, שמזיז לסירוגין את רגל ימין או שמאל כלפי מעלה, או יושב על הצלחת עם כרית קצף, למשל.

אפשרות נוספת היא לתמוך בזרועות על הצלחת או לעמוד בזווית ישרה למשטח האימון. כאשר משתמשים בהם בעמידה, לוחות הרטט הללו עם תפקוד הנדנדה מגרים את השרירים בקצב חלופי מצד לצד, לסירוגין מימין לשמאל כמו בהליכה או ריצה, כמו גם במתח לסירוגין של פעילות אגוניסט ואנטגוניסט. (אנטגוניסט = שריר שנרגע בעוד האגוניסט - השריר הפועל - מבצע תנועה או אחיזה בעבודה).

כתוצאה מכך נוצר שינוי מתמיד בין עבודת שרירים קונצנטרית (תפקוד שרירים נע) לבין אקסצנטרי (תפקוד שרירים מחזיק). שתי צורות העבודה של השרירים נחוצות לכל התפקודים היומיומיים כמו תנועה ועצירת עבודה (למשל הליכה, ריצהמדרגות). ישנם גם מכשירים בהם ניתן לבחור את שתי מערכות הרטט (מערכת אנכית ואופקית), אך טווח התדרים הזמין מוגבל.

בינתיים מוצעות צלחות רטט קטנות, פונקציונליות וזולות יותר לשימוש ביתי, שניתן להשתמש בהן בצורה הגיונית חולה כרוני אנשים (למשל חולשת שרירים או אוסטאופורוזיס). ב -20 השנים האחרונות בוצעו מחקרים רבים המוכיחים את ההשפעות החיוביות של כל הגוף אימון רטט על שרירים, עצמות ו כלי. עם זאת, מצב המחקר לגבי ההשפעות של כל הגוף אימון רטט אינו שלם, סותר חלקית ודורש התבוננות נוספת. האיתור והאימות המדויק יותר של אופן הפעולה הספציפי נחוץ מעל לכל להתפתחות המתודולוגית של האימון וכבסיס לראיות.

אילו פרמטרי אימון של לוח הרעידות ניתן לשנות?

ההשפעה הרצויה של אימון רטט ניתן להשיג על ידי שינוי פרמטרי האימון. אילו פרמטרים של אימונים ניתן לשנות?

  • טווח תדרים (משתנה בין 5 ל -30 הרץ, 1 הרץ = תנודה / שניה)
  • משרעת רטט (מיקום צעד גדול יותר, קטן יותר, רוחבי או אורכי)
  • תנוחת מוצא על הצלחת (עומדת, יושבת, תומכת בידיים)
  • זמן ורצף האימון
  • תדירות האימונים
  • בחר תרגיל במהלך רטט