הַגדָרָה
המסמר (גם: צלחת הציפורן) הוא השם שניתן לפלטות השקופות והלבנבן של החלבון קרטין, הנמצאות בקצות האצבעות כציפורניים ובקצות האצבעות כ ציפורניים בבני אדם. ציפורן רגל מורכבת מכ- 100 עד 150 שכבות של תאי גרעין שהונחו, כלומר תאים המייצגים למעשה את התאים המתים כבר של האפידרמיס. עובי המסמר משתנה מאוד מאדם לאדם, נע בין 0.05 מ"מ לתינוקות ל 0.75 מ"מ אצל מבוגרים מסוימים. אצל אנשים בריאים ציפורן רגל צומחת בממוצע 0.5 עד 1.2 מ"מ בשבוע, אך עם הגיל, לאחר פציעות ובחלק מהמחלות שיעור זה יכול לרדת.
שחזור ציפורניים
מבנה הציפורן מורכב מאוד. האזור בו נמצא המעבר בין העור הרגיל לציפורן הרגל נקרא כיס הציפורניים. בבסיס כיס הציפורניים הזה טמון שורש הציפורן כביכול, ממנו נוצרות לוחות הקרניים, המייצגים בסופו של דבר את ציפורן הרגל בפועל.
החומר של צלחת הציפורן מסופק על ידי מה שמכונה מטריקס, שלעתים קרובות ניתן לזהות אותו במקור הציפורן כסהר בהיר ומכונה גם ירח ציפורניים או לונולה. מתחת לפלטת הציפורן מונח רקמת חיבור מיטת ציפורניים, הממוזגת היטב periosteum של העצם הבסיסית. בצדדים, הציפורניים מוקפות בקפל עור, המכונה קיר ציפורניים או קפל ציפורניים.
זה מכסה את החלקים הבלתי נראים של ציפורן הרגל ומבטיח כי ציפורן נשמרת ומוגנת מפני קרעים לרוחב, מה שעלול להיות כואב מאוד. החלק הגלוי של העור, המחובר ישירות לדופן הציפורן ושוכב על גבי לוח הציפורן, נקרא לציפורן. ציפורן הרגל עצמה מורכבת בסופו של דבר רק מחומר מת, ולכן היא אינה מכילה אף אחד מהם דם כלי וגם לא תאי עצב.
לכן אין לנו שום תחושה או כְּאֵב בציפורן עצמה. החלק של העור על קְצֵה אֶצבָּעוֹת או קצה הבוהן, לעומת זאת, שנמצא בחלק הקדמי ביותר ואשר, כביכול, מושך מתחת לציפורן, מכוסה בצפיפות רבה בתאי חישה. זה מאפשר לציפורניים למלא את תפקידן החשוב לחוש המישוש. תפקיד הציפורניים הוא להגן על קצות האצבעות (ובמיוחד במקרה של האצבעות) לתמוך באחיזה, שעבורו יש צורך בחוש מגע מובהק.