ציסטה של ​​בייקר בחלל הברך

ציסטה של ​​בייקר היא דלקת שכיחה יחסית של מפרק הברך. בדרך כלל, ציסטה זו מתפתחת לאחר הליכים קודמים, כגון ארתרוסקופיה של מפרק הברך, או במקרים של מחלות המובילות לדלקת כרונית (למשל שיגרון). יש הצטברות של נוזל סינוביאלי (סינוביה) ובליטה ב חלול הברך, לעתים קרובות ליד בורסה, כמו רקמת חיבור גמיש יותר כאן.

ציסטה של ​​בייקר מתבטאת בנפיחות, התחממות ואולי אדמומיות של מפרק הברך. מתווה המפרק חלף. הנפיחות יכולה להתפשט גם לעבר שרירי השוקיים העליונים.

מפרק הברך כואב וניידות מוגבלת. מידת הציסטה משתנה, הסימפטומים תלויים בגודל. ציסטות בייקר גדולות מאוד עלולות להתפוצץ ולגרום לדלקת קשה ברקמה שמסביב. ציסטות של בייקר משפיעות בעיקר על חולים מבוגרים, אך התפתחות של ציסטה של ​​אופה אפשרית גם אצל ילדים.

פנצ'ר של ציסטה של ​​בייקר

אל האני לנקב של ציסטה של ​​אופה זה אפשרי. מחדירים חלול מוכנס לתוך ה- כמוסה משותפת והעודף נוזל סינוביאלי הוסר. זה בדרך כלל מספק הקלה מיידית של הסימפטומים ויכול להביא במהירות הקלה לחולה.

בעיה אחת עם לנקבעם זאת, אין טיפול סיבתי. הגורם האמיתי לציסטה של ​​בייקר אינו מטופל. סביר להניח שהדלקת תישאר במפרק והיווצרות נוספת של נוזל סינוביאלי יתרחש, כך שהציסטה תוכל להיווצר מחדש במהירות. לנקב מכיוון שהטיפול היחיד הוא שימושי רק אם דלקת קיימת כבר דעכה. אחרת, הפנצ'ר יכול להועיל להקל על כְּאֵב, אך יש לבצע רק כ- תוספת לטיפול הסיבתי.

הפעלת ציסטה של ​​בייקר

ניתוח עשוי להיות אפשרי אם ציסטה של ​​בייקר אינה נסוגה עקב טיפול תרופתי, או אם היא מתרחשת לעיתים קרובות. ישנן מספר אפשרויות לניתוח. במהלך ניתוח לציסטה של ​​בייקר, תמיד נעשה ניסיון לסלק את הגורם לדלקת ובכך להתפתחות הציסטה.

הציסטה עצמה לרוב אינה מנותחת, אך נסוגה באופן עצמאי לאחר הסרת מוצלח של מוקד הדלקת. חשוב לעצור את הדלקת החוזרת או הכרונית, מכיוון שבטווח הארוך היא עלולה לגרום נזק לגוף המפרק. שטיפה משותפת יכולה להתרחש, בה נשטפת דלקת חיידקית.

סַהֲרוֹן הסרה או תיקון עשויים להועיל אם הדלקת נגרמת כתוצאה מפציעה כרונית במניסקוס. ניתן לשקול גם הסרת בורסה. הניתוח תלוי בגורם לדלקת ויש להתאים אותו באופן אינדיבידואלי למטופל. לאחר ניתוח ניתן לגייס שוב את מפרק הברך ולחזק את השרירים שמסביב, במידת הצורך עם או בלי קיבוע קצר.