מבוא / הגדרה
אל האני ציסטה של אופה תואר לראשונה במאה ה -19 על ידי המנתח האנגלי ויליאם מ 'בייקר. זה נקרא גם מפרק הברך גנגליון or ציסטה פופליטלית. זהו שק דמוי שק דמוי שק של הבורסה בחלק האחורי של מפרק הברך, המופיע לעתים קרובות במיוחד אצל ילדים עד גיל 15 שנים.
זה קורה לעיתים קרובות ללא תסמינים, אך עלול לגרום לתחושת מתח ב חלול הברך. באופן כללי, גישה שומרת מצפה ומחכה חלה בטיפול, שכן הציסטה של האופה יכולה לסגת מעצמה במהלך הילד. לחלופין, יש לשקול פעולה.
הקשר עם שיגרון נדיר. תקלת בצורת X ברגליים (דופק ברכיים) שכיחה יותר. בנוסף לציסטה האמיתית של בייקר בילדים, יש את התמונה הקלינית של מה שמכונה פסאודוציסט.
הסיבה היא מחלת מפרקים או דלקת הכסת, כתוצאה ממנו נוצר נוזל דלקתי. זה יכול להופיע בצורה של שק של הבורסה. - שרירי ירך (Musculsus quadriceps femoris)
- עצם הירך (עצם הירך)
- גיד ירך (גיד הארבע ראשי)
- ברכיים (פיקה)
- גיד פיקה (גיד פיקה)
- הכנסת גיד לפיקה (Tuberositas tibiae)
- עצם שוק (שוקה)
- פיבולה (פיבולה)
תסמינים
ברוב המקרים הציסטה של בייקר גורמת כמעט לאי נוחות אצל הילד. כְּאֵב עשוי להקרין אל ירך אזור, גב הברך ושרירי השוקיים. אולם נפוץ יותר הוא תחושת מתח ב חלול הברך, אשר עולה במהלך מאמץ גופני ואז פוחת שוב.
הסיבה לכך היא נפח נוזלים מוגבר בציסטה. בדרך כלל גודל הציסטה משתנה בין אגוז לביצת תרנגולת. מגבלות תנועה יכולות להתרחש במיוחד כאשר מפרק הברך מכופף.
ככל שגודל הציסטה גדול יותר, כך הסימפטומים עשויים להיות חמורים יותר בצורה של כְּאֵב ותנועה מוגבלת. בעת מישוש הציסטה, שולט מבנה אלסטי בולט, שאין לבלבל אותו עם גידול. סיבוך אפשרי הוא התפוצצות הציסטה, בה הנוזל הכלול בציסטה עובר לרקמה.
באופן סימפטומי, האירוע מלווה בנפיחות הולכת וגוברת וקשורה בלחץ כְּאֵב. הסימפטומים דומים לתסמינים של עמוק וָרִיד פקקת של רגל, שצריך להתברר באבחון. אם שקית הרקמה המלאה בנוזל מפעילה לחץ על עצב, עלולות להופיע הפרעות תחושתיות עד שיתוק.
לגרום
הסיבה המדויקת לציסטה של בייקר אצל הילד טרם הובהרה. שקיות השקיות בצורת התיק מופיעות מאליה. ההנחה היא כי מדובר בייצור יתר מולד של ה- נוזל סינוביאלי, המחפש את הדרך של הכי פחות התנגדות.
מאז כמוסה משותפת בחלק האחורי של מפרק הברך גמיש במיוחד, בשלב זה מתפתחת בליטה כדורית. הוא מכריח את דרכו בשריר ראש של שריר השוקיים (M. Gastrocnemicus) והיצמדות הגיד של השריר הסמימברני (M. semimembranosus). הופעתה מופיעה בתדירות גבוהה יותר אצל בנים לפני גיל 15.
בניגוד לפסאודוציסט של מבוגרים, ציסטה של בייקר קשורה פחות למחלות ראומטיות מאשר ליקוי ברגליים בצורת X. מחלות בסיסיות כגון שיגרון ו ארתרוזיס לכן אינם בין הגורמים ב ילדות. אצל ילדים, מה שנקרא גנגליון יכול להתפתח כתוצאה מגירוי קבוע של מעטפות הגידים השריריות.
