אִבחוּן
על מנת לאבחן דמנציהנהלי בדיקה סטנדרטיים נחשבים בעיקר כאמצעי הבחירה. ניתן להיעזר בבדיקות כגון מבחן מצב מיני נפשי (MMST), מבחן ההערכה הקוגניטיבית במונטריאול (מבחן MOCA) או מבחן DemTec להערכת תשומת הלב, זיכרון ביצועים, אוריינטציה וכן מיומנויות חשבון, לשוניות ובונות. ההסתברות לנוכחות דמנציה לאחר מכן ניתן לאמוד על בסיס מערכת ניקוד. בנוסף, אנמנזה מפורטת (גם אנמנזה משל עצמה וגם אנמנזה של אחרים, למשל על ידי קרובי משפחה), בדיקה גופנית ונוירו-פסיכולוגית הם חלק מהאבחון הקלאסי, כמו גם דם בדיקות, מוֹחַ בדיקות מים, הדמיה (CCT, MRT) של ראש או מוח ו אלקטרואנצפלוגרפיה (EEG).
אמצעים טיפוליים
מאז רוב הצורות של דמנציה הן מחלות בלתי הפיכות של מוֹחַ, לכן אין אפשרויות טיפוליות זמינות למשך כ- 90% מחולי הדמנציה שיאפשרו ריפוי מלא. הדרך היחידה לעכב את התקדמות המחלה ולשמור על עצמאות זמן רב ככל האפשר היא להשתמש בשילוב מתאים של טיפול פסיכותרפי, טיפולי חברתי ורפואי.
תרופות הדמנציה הן מה שמכונה תרופות נגד דימנציה (למשל Donepezil®, Galantamin® או Rivastigmin®), המשמשות בעיקר ב דמנציה של אלצהיימר ולפעול כמרכזי כולינרגיות. בנוסף, תרופות נוגדות דיכאון (למשל Citalopram®) לתסמיני דיכאון או לא טיפוסי נוירולפטיקה (לְמָשָׁל ריספרידון®) לתסמינים פסיכוטיים ולהפרעות שינה יכולים לשמש כתרופות תומכות ומקלות על תסמינים. במיוחד בדמנציה וסקולרית הטיפול מבוסס בעיקר על שיפור דם אספקה ל מוֹחַ רקמות ובכך להפחית את הסיכון הלב וכלי הדם.
מהלך צורות הדמנציה
את מהלך מחלת הדמנציה ניתן לחלק לשלושה שלבים: דמנציה קלה, בינונית וקשה. השלב המתון וההתחלתי של דמנציה מאופיין בשכחה גוברת (במיוחד לטווח קצר זיכרון מושפע) וקשיי התמצאות, אשר מוגבלים בתחילה בזמן. בשלב זה, האנשים המושפעים בדרך כלל אינם מוגבלים בעצמאותם, אך ניתן להבחין בכך שהם לעתים קרובות ממצאים חפצים במקום או, למשל, בדרך כלל הולכים שולל בימי חול.
דמנציה קשה בינונית היא בנוסף לגידול זיכרון בעיות, הפרעות בתקשורת, הכרה, ניידות ויכולת למידה, כך שלעתים קרובות רצפי פעולה מורכבים קשים ועצמאות מוגבלת בהדרגה. בנוסף, יכול להיות גם חוסר התמצאות ברמה המרחבית והאישית והפרעה בדיבור. אם הדמנציה עוברת לשלב החמור, בדרך כלל יש אובדן מוחלט של הכרה וזיכרון כמו גם ריקבון דיבור מוחלט ובדרך כלל גם חוסר שליטה.
הנפגעים נעשים מרותקים למיטה וזקוקים יותר ויותר לעזרה וטיפול. באופן כללי, עם זאת, לא כל צורה של דמנציה זהה ולא לכל מטופל חייבים להיות אותם תסמינים. בנוסף צורות של דמנציה יכול גם להיות שונה במידה ניכרת לאורך זמן, כך שחלקם מתקדמים מהר יותר (למשל דמנציה וסקולרית) ואחרים לאט יותר (למשל דמנציה של אלצהיימר).
