פרסום במוח: בעיקר לא מודע

טיול קצר באדם ראש: ה מוֹחַ של מבוגר שוקל 1,300 עד 1,400 גרם. עם זאת יש להערכתו כ- 100 מיליארד תאי עצב - הנקראים נוירונים - שלכל אחד מהם כ -10,000 קשרים לתאי עצב אחרים. זה מבטיח כי האדם יכול לשלוח, לקבל ולהעביר אותות ללא הפסקה. בכל שנייה אנו לוקחים אחד עשר מיליון ביטים או 1.4 מגה בייט של מידע דרך העיניים, האוזניים, אף, פה ו עור - כמות עצומה (מספר חד ספרתי כמו 3 פירושו חמש ביטים).

אבל אנחנו לא מעבדים את הסכום הזה במודע. במודע, זה רק בין 40 ל -50 ביט. זה תואם למספר בן שמונה ספרות, למשל, מספר טלפון.

ועכשיו לפרסום: גם אם לפרסום - בתמונות, כטקסט או מוזיקה - יש השפעה על אדם מוֹחַ, במודע מגיעים רק כ- 40 ביטים. זה מעט מאוד. אף על פי כן, מעט פחות מאחד עשר מיליון ביט אינם מתמזגים ללא השפעה.

כוחו של המוח

כריסטיאן שרייר ודירק הלד מסבירים כיצד ומדוע זה כך בספרם "איך פרסום עובד". יעילות היא מילת הקסם. ה מוֹחַ עובד ביעילות כאשר, למשל, נשפט תוך שניות על אדם זר - סטריאוטיפים ודעות קדומות הם אסטרטגיות כאלה של יעילות.

הנה דוגמה: בניסוי של מדעי המוח בבון כריסטיאן אלגר, הוצגה לקבוצת נבדקי תמונות של מוצרים ידועים של שם המותג. הם ראו גם את מחירי המוצרים, שלפעמים היו זולים ולעתים במחיר מופקע. מדי פעם הופיע שלט הנחה צהוב-אדום, אך לא תמיד עבור הפריטים במחיר הנמוך. ואז הנבדקים התבקשו לציין האם הם ירכשו את הפריט. שלט ההנחה הראה את אפקט הרכישה שלו, כאשר מרבית המשתתפים לקחו את הפריטים במחיר מופקע שסומנו כלא יקרים.

בניסוי אחר ישבו נבדקים בחדר ובו דלי ניקוי מלאים בחומר ניקוי בניחוח הדרים - אך איש לא הבחין בריח. במבחן אחד, קבוצה זו נטתה ליצור אסוציאציות מילוליות מובהקות לניקיון שלא התרחשו בקבוצת ביקורת שפעלה ללא ניחוח הדרים. בנוסף, "קבוצת הריחות" עזבה את החדר בצורה מסודרת יותר.