פרוגנוזה
היפוגליקמיה קלה כשלעצמה אינה מהווה סכנה גדולה. עם זאת, קיים סיכון שהגוף יתרגל לשפל דם רמות הסוכר ותפיסת ההיפוגליקמיה כבר לא מתפקדת. מאידך, אם לא מטפלים בהיפוגליקמיה חמורה חוזרת, היא עלולה לגרום נזק ל מוֹחַ (לדוגמה, דמנציה).
במקרה הגרוע ביותר, המוות מתרחש, בדרך כלל כתוצאה מפגיעה בתודעה, שעלולה להוביל לתאונות דרכים או נפילות. אחרת, הפרוגנוזה תלויה במחלה הבסיסית. "היפוגליקמיה" מתייחס לשפל דם רמת סוכר עם ערכים מתחת ל 40 מ"ג / ד"ל או ערך מתחת ל 45 מ"ג / ד"ל עם תסמינים היפוגליקמיים (נוירולוגיים, פסיכיאטריים, צמחיים) והפסקת התסמינים על ידי מתן סוכר (גלוקוז).
לגבי הגורם, היפוגליקמיה מחולקת לשלוש צורות: למרות שישנם תסמינים שונים בין היפרוגליקמיה, ניתן בדרך כלל לחלק אותם לשתי צורות: תסמינים אוטונומיים כוללים רעב רעב, חוסר מנוחה, הזעה, רעד ודפיקות לב. תסמינים עצביים מרכזיים משפיעים על מוֹחַ ובהתחלה מתבטאים כ כאבי ראש, מצב רוח רע, בלבול או יכולת ריכוז מופחתת. בנוסף, יתכנו תסמינים אוטומטיים כגון העוויתות, התקפים, ובמקרה של היפוגליקמיה קשה מאוד, היפוגליקמיה הלם.
היפוגליקמיה מאובחנת לראשונה על בסיס דם רמת סוכר. קביעת פרמטרים נוספים במעבדה וכן טכניקות הדמיה משלימות את הליך האבחון. הטיפול מורכב מביטול הסיבה המפעילה.
באופן סימפטומי, היפוגליקמיה מטופלת על ידי מתן גלוקוז, אשר מנוהל דרך הפה (גם בצורה של משקאות המכילים סוכר) או תוך ורידי, תלוי בחומרת ההיפוגליקמיה. לחלופין, ההורמון גלוקגון ניתן להזריק כדי להגדיל סוכר בדם רמות. הפרוגנוזה והמניעה תלויים במחלה הבסיסית.
- היפוגליקמיה תגובתי
- היפוגליקמיה בצום ו
- אקסוגני היפוגליקמיה.
- אוטונומי (וגטטיבי) ו
- תסמינים עצביים מרכזיים.
מידע מעניין נוסף מתחום תזונה זה: סקירה של כל הנושאים שכבר פורסמו בתחום ניתן למצוא תחת רפואה פנימית AZ
- סימפטומים של היפוגליקמיה
- גורם להיפוגליקמיה
- טיפול בהיפוגליקמיה
- תזונה
- מחסור בברזל
- טיפול בתזונה
- סוכרת
