פסיכואנליזה היא א פסיכותרפיה וגם תיאוריה פסיכולוגית. היא הוקמה על ידי זיגמונד פרויד והיא הקדמה לפסיכולוגיית עומק.
מהי פסיכואנליזה?
פסיכואנליזה היא א פסיכותרפיה וגם תיאוריה פסיכולוגית. היא הוקמה על ידי זיגמונד פרויד והיא הקדמה לפסיכולוגיית עומק. ניתן לחלק את הפסיכואנליזה לשלושה תחומים. מנקודת מבט מדעית, הפסיכואנליזה עוסקת בתהליכים פסיכולוגיים לא מודעים. אסכולות פסיכואנליטיות רבות ושונות פיתחו מדעית את התיאוריות של פרויד והוסיפו להן מושגים שונים. יורשיו הידועים של פרויד הם, למשל, מלאני קליין, חלוצה בתחום הפסיכואנליזה של ילדים ותורת יחסי האובייקט, או היינץ קוהוט, מייסד הכיוון הפסיכולוגי העצמי של הפסיכואנליזה. ניתן לשקול פסיכואנליזה גם באופן מתודולוגי. היא פיתחה שיטות משלה לחקר נפש האדם. עם זאת, הפסיכואנליזה צברה פופולריות אמיתית גם בקרב האוכלוסייה הכללית רק כשיטה טיפולית. בזאת פסיכואנליזה, בניגוד ל טיפול התנהגותי, טוען כי הוא תופס את סיבת הסבל הפסיכולוגי ומרפא אותו.
טיפולים וטיפולים
הבסיס של הפסיכואנליזה כשיטה טיפולית הוא שההתפתחות הפסיכולוגית הנוכחית של האדם מבוססת על חוויות מהעבר. המשמעות היא שכל הרצונות, התשוקות, הצרכים והרגשות שיש לאדם כיום קשורים לאירועים מחייו בעבר. עם זאת, קשרים סיבתיים אלה משפיעים על ההתנהגות יותר ברמה לא מודעת ולעתים נדירות הם נתפסים על ידי האדם עצמו. על פי הפסיכואנליזה, לכל אדם יש מוח לא מודע, שיש לו השפעה רבה על פעולותיו וחשיבתו של האדם. הלא מודע מעורב במיוחד בבעיות נפשיות ומחלות נפש. תביעתו של פרויד ל פסיכותרפיה היה להכניס לתודעה את החלקים הלא מודעים האלה שמשפיעים על אנשים מדי יום ביומו במעשיהם ובמחשבותיהם. פסיכואנליזה היא אפוא חושפנית תרפיה. הרעיון העומד מאחורי הבאת המודעות הוא שעל ידי התבוננות בקשרים הלא מודעים שלהם מצב, המטופל יכול לחוות תובנה והבנה. מטרת הפסיכואנליזה היא לעצב מחדש ולבנות מחדש את אישיותו של המטופל כך שתכונות התורמות לשמירה על ההפרעה יאבדו השפעה. מגוון שיטות טיפול זמינות להשגת מטרה זו. פסיכואנליזה קלאסית היא הליך ארוך טווח עם שלושה עד חמש מפגשים של שעה בשבוע. במהלך הפגישות הללו המטופל שוכב על ספה ומדבר את כל מה שעולה בראשו. זה נקרא "שיוך חופשי". האנליטיקאי מקשיב ומציע לחולה פרשנויות של קשרים אלה. פסיכואנליזה קלאסית כוללת עד 300 מפגשים ויכולה להימשך מספר שנים. כיום, הליך זה משמש לעיתים רחוקות בשל עלותו הגבוהה, אך הומלץ על ידי פרויד במיוחד לטיפול בהפרעות פסיכולוגיות עמוקות וממושכות. פחות זמן רב הם פסיכואנליטיים לטווח בינוני תרפיה הליכים כגון פסיכותרפיה דינמית, פסיכותרפיה מבוססת פסיכולוגיה מעמיקה או טיפול עציר לטווח ארוך יותר. שיטות אלה נוטות להיות ממוקדות בקונפליקט, כלומר אין קשר חופשי, אך המטפל מתמקד בקונפליקט עם המטופל כאן ועכשיו מתוך התייחסות לקונפליקטים המקוריים הבסיסיים. ההשפעה החיובית של שיטות פסיכולוגיות עומק הוכחה מדעית, במיוחד ב דכאון, הפרעות פאניקה, הפרעות גבוליות ופוסט טראומטיות לחץ הפרעות. טיפולים אנליטיים קצרי טווח מתאימים להתערבות משבר לטווח קצר וטיפול חירום. אלה כוללים לא יותר מ -25 מפגשים. מטופל ואנליטיקאי מתרכזים באימון ובירור סכסוך הליבה. הליך פסיכואנליטי ידוע הוא מוקד תרפיה לפי מייקל באלינט.
אבחון ושיטות חקירה
אבחון בצורת ראיון ראשוני מקדים כל פסיכואנליזה. המטרה העיקרית של זה היא לקבוע אם המטופל עם הבעיה שלו בכלל מתאים לפסיכואנליזה. ההתמקדות היא בתהליכי העברה והעברה נגדית האופייניים לפסיכואנליזה. המטפל עצמו הוא דווקא צופה משתתף ולא מוביל השיחה. עליו לרשום את נסיבות חייו של המטופל ולקחת בחשבון את התפתחות חייו. נהלים שונים משמשים כאנמנזה ראשונית. לראיון האינטראקציה על פי באלינט, בנוסף למטרה הנ"ל, גם הטענה להדגיש קשרים זמניים בין הסימפטומים המתרחשים לבין האירועים ההיסטוריים בחיים. הראיון הראשוני הפסיכואנליטי על פי ארגלנדר מתמקד יותר בהקלטת מסרים והבעות לא מודעים של המטופל. מכאן יש להסיק מסקנות לגבי חוויות קודמות. היסטוריית החיים והנתונים הביוגרפיים משחקים כאן תפקיד זניח. האנמנזה הביוגרפית העומק-פסיכולוגית על פי דוהרסן ורודולף נועדה לרשום את הגורמים הפסיכולוגיים והפסיכולוגיים ההתפתחותיים מחייו הנוכחיים והעבריים של המטופל באופן מלא ככל האפשר. המטופלים היסטוריה רפואית וסיפור החיים נלקח בחשבון, כמו גם מצב החיים החברתי הנוכחי. בעזרת הראיון המבני על פי קרנברג, יש להבחין בין שלושת הסוגים העיקריים של ארגון אישיות. לצורך כך נקבעים הרמה התפקודית הנוירוטית, הרמה התפקודית הגבולית והרמה התפקודית הפסיכוטית. ניתן להעריך את חוויית המטופל במחלה וציפיות הטיפול באמצעות ראיון האבחון לאבחון פסיכודינמי אופרציונאלי. המסגרת בה נערכים הראיונות בדרך כלל דומה מאוד. כל אחד מהראיונות הללו נמשך כשעה. מטרות בסיסיות, כמו יצירת קשר טיפולי והערכת קונפליקטים סיבתיים, זהות. עם זאת, מוקד הראיונות משתנה מאוד. כחלופה לראיונות, ניתן להשתמש בהליך האנמנזה הביוגרפית גם לאבחון. ההתפתחויות הפסיכולוגיות, הרפואיות והחברתיות שנרשמו שם נותנות למטפל סקירה מקיפה על כל התפתחות האישיות של המטופל.
