פיזיותרפיה לשבר בצוואר הירך

עצם הירך צוואר שֶׁבֶר לעיתים קרובות מתרחש בגיל מתקדם כאשר המטופל נופל בצד או בברך. השינוי הקשור בגיל העצם, כמו גם סיכון מוגבר לנפילה הופכים את הירך צוואר שֶׁבֶר אחד השברים הנפוצים ביותר בקרב אנשים מבוגרים. נשים נוטות יותר להיות מושפעות מסיכון מוגבר ל אוסטאופורוזיס.

אל האני צוואר של עצם הירך יכול גם שֶׁבֶר בתאונות הכרוכות בהפעלת כוח עצום. השבר יכול להשפיע על אזורים שונים של צוואר הירך ולכן מחולק למעמדות שונים. מבדילים בין שברים מדיאליים, בינוניים לרוחביים צוואר הירך (SHF). סיווג נוסף מבוסס על Pauwels ומתאר את זווית השבר וכך את מידת היציבות של השבר. ניתן לבצע את הטיפול בצורה כירורגית או שמרנית.

תסמינים

התסמינים העיקריים של שבר בצוואר הירך (SHF) הם בתחילה סימני השבר הקלאסיים: כְּאֵב, נפיחות, ליקוי בתפקוד, קרפיטציות אפשריות (רעש במהלך תנועה). המטופל אינו מסוגל לשים משקל כלשהו על המושפע רגל. בהתאם למהלך השבר, תפקוד לקוי של רגל in סיבוב חיצוני יכול להיות מלווה בקיצור של רגל.

הרגל יכולה לסטות גם פנימה או החוצה מקו האמצע (תנוחת valgus / varus). בימים הראשונים לאחר השבר יש בדרך כלל נפיחות קשה עם המטומה היווצרות, שעלולה להיות כואבת עבור המטופל. בימים שלאחר מכן, יכולתו של המטופל לעבוד במתח ובניידות תלויה מאוד בשיטת הטיפול שנבחרה ויכולה להשתנות ממטופל למטופל.

מה הטיפול לאחר הניתוח?

במיוחד לאחר הליך כירורגי ל- SHF, המטופל מסוגל בדרך כלל לחדש את פעילותו הגופנית מספר ימים לאחר הניתוח וניתן להתחיל בטיפול שיקומי. עד כמה ניתן לטעון שוב את הרגל לאחר הטיפול תלוי בהוראות הרופא האישי. בשלב המוקדם משתמשים בטכניקות טיפול עדינות לקידום התחדשות וריפוי הרקמה.

התגייסות מוקדמת חשובה במיוחד למטופלים מבוגרים יותר כדי לנטרל תנועה. אם החולה מורשה ומסוגל, ככל האפשר מתבצע באופן עצמאי. בכל מקרה, ה כְּאֵב יש להקפיד על גבולות.

אם השבר גמיש, מתרגלים קמה והליכה בימים הראשונים כדי לנטרל בעיות במחזור הדם. במיוחד בשלבים הראשונים, השימוש במדריך ניקוז לימפטי יכול גם להיות מועיל להפגת מתח ו כְּאֵב ולקדם ריפוי. תנועות שכדאי להימנע מהן בכל מחיר הן לעבור על הרגליים, להסתובב בירכיים (תנועות סיבוביות) ולשכב על הצד.

יש לתרגל העברות במהלך הטיפול כדי למנוע העמסה לא נכונה של השבר בעת שינוי המיקום. הניידות של הסביבה המפרקים (לְמָשָׁל קרסול ו מפרק הברך) יכולה להיות מושפעת מהיעדר חופש התנועה של הרגל ויש לקחת אותה בחשבון על ידי התגייסות ממוקדת במהלך הטיפול. עם הגדלת הזמן גמישות השבר גוברת וניתן להגביר את עוצמת תרגילי החיזוק וההתגייסות. אימון ההליכה הופך לחשוב יותר ויותר, ותנועות פיזיולוגיות כגון סקוואט יש לתרגל (עמידה / ישיבה) או טיפוס במדרגות כך שהמטופל יוכל לשלוט בבטחה בחיי היומיום. בטיפול ריפוי מעקב, עוצמת הטיפול מוגברת שוב וניתן לטפל בבעיות שנותרו באופן אינדיבידואלי.