פטריות שמרים במעי - מה ההשלכות?

הגדרה - מה הכוונה בפטריות שמרים במעי?

פטריות שמרים כמו קנדידה אלביקנים מצויות על העור או הריריות של כ -30% מכלל האנשים הבריאים. פטריות שמרים אלה הינן פתוגניות פקולטטיביות, מה שאומר שהן גורמות לזיהום רק בחולים חסרי חיסון. אם ה המערכת החיסונית נחלש מעט, זיהום בעורות החיצוניים או בריריות יכול להתרחש - אם מערכת החיסון חלשה מאוד, זה יכול גם להוביל לזיהום של איברים פנימיים, כמו המעיים. גוף האדם בא לעתים קרובות במגע עם פטריות שמרים, למשל באמצעות אוכל או מגע פיזי. זה לא משנה מבחינת חומרים חיסוניים ופטריות השמרים מכילות את התאים שלנו המערכת החיסונית.

גורמים - כיצד פטריות שמרים נכנסות למעי?

הפתוגן הנפוץ ביותר ביחס להתיישבות שמרים הוא קנדידה אלביקנס. זֶה פטריית שמרים ניתן לזיהוי בכשליש מכל האנשים הבריאים ואחראי על חלק גדול מזיהומי השמרים במעי. קנדידה אלביקנס הוא פתוגן פקולטטיבי, שפירושו "אפשרי פתוגני".

לפיכך, קנדידה אלביקנים יכולים להימצא במעי מבלי לגרום לזיהום. רק כשהגוף המערכת החיסונית אינו מסוגל להכיל את הפתוגן הפקולטטיבי, המחלה מתפתחת. אם פלורת החיידקים של העור או הקרום הרירי משתנה או שמטופל מפתח חוסר חיסוני, עלילת יתר של פטריות שמרים עלולה להתרחש.

מחלות הקשורות להחלשה קשה של מערכת החיסון ובכך לסיכון מוגבר ל פטריית שמרים גידול יתר במעי הם בעיקר מחלות גידולים, סוכרת, סרטן דם או זיהום בנגיף החיסון האנושי (HIV). ה מצב אחרי השתלת איברים מתאר גם עובדות אלה. תרופות כגון סטרואידים, אַנְטִיבִּיוֹטִיקָה or כימותרפיה תרופות מובילות גם לשינויים או לפגיעה בטבעי פלורת מעיים. מתח קיצוני עם רמת מתח גבוהה יכול גם להוביל לרגישות מוגברת לזיהומי שמרים במעי רירית. האם גם העברה בין אדם לאדם אפשרית?