תפקוד הלבלב
הלבלב יש שתי פונקציות חשובות, שיש להבדיל זו מזו. ראשית, זוהי בלוטת העיכול הגדולה והחשובה ביותר ושנית, היא מווסתת את דם רמת הסוכר באמצעות ההורמון אינסולין. כבלוטת עיכול, הלבלב מייצר כ -1.5 ליטר מיץ עיכול (המכונה גם מיץ לבלב) מדי יום.
מיץ זה מכיל חומרים שגוף האדם זקוק לו כדי לפרק את החומרים הנמצאים במזון לחתיכות קטנות וקטנות יותר, כלומר לעיכולם. חומרים אלה נקראים גם עיכול אנזימים (עמילאזות, ליפאזות, פרוטאזות). מאז הלבלב משחרר את מיץ העיכול שלו ישירות ל תריסריון דרך צינור הפרשה, זה תפקוד הלבלב נקרא "אקסוקריני" (מפריש מבלוטות כלפי חוץ).
בנוסף לתפקוד בלוטת אקסוקרינית זה, ללבלב יש גם חלק בלוטת האנדוקרינית. אנדוקרינית פירושה שמשהו מופרש ישירות לתוך ה- דם ללא צינור הפרשה. בלבלב, כ -2% מהאיבר מבצע פונקציה אנדוקרינית.
חלקים אלה בלבלב נקראים גם "איים של לנגרהאנס" מכיוון שהתאים האנדוקריניים יוצרים איים ומייצרים לבלב הורמונים כמו אינסולין. חלק זה של הלבלב מווסת את דם רמת סוכר על ידי שחרור הורמונים, במיוחד לאחר אכילת אוכל עשיר ב פחמימות. עם הייצור של הורמונים אינסולין ו גלוקגוןהלבלב מקבל תפקיד מרכזי בוויסות של הלבלב סוכר בדם לאזן.
מילת המפתח כאן היא גלוקוז, שהוא מצע חשוב - אם לא החשוב ביותר - לאספקת האנרגיה של הגוף. ההורמון גלוקגון מבטיח אספקה מוגברת של גלוקוז בדם. לדוגמה, זה מבטיח כי גלוקוז חדש מיוצר ב כבד ושרירים (גלוקונאוגנזה) וכי מאגרי הגלוקוז מתפרקים על ידי שחרור מולקולות גלוקוז בודדות (גליקוגנוליזה).
זה הכרחי במיוחד כאשר הגוף זקוק לאנרגיה. המקביל ל גלוקגון הוא אינסולין, המיוצר גם על ידי הלבלב. יש לו את הפונקציה שהגלוקוז נספג מהדם לתאים ומטבוליזם או מאוחסן במחסנים.
אינסולין מיוצר יותר ויותר לאחר האכילה, מכיוון שכמות גדולה במיוחד של גלוקוז נשטפת עם מזון. ייצור מיצי העיכול וההורמונים מתרחש במידה רבה ללא תלות זה בזה. המשמעות היא ששתי הפונקציות של הלבלב יכולות להיות משובשות גם באופן עצמאי זו מזו אם מסיבה כלשהי הלבלב נפגע.
- פחמימות
- שומנים ו
- חלבונים
שחרור מיץ העיכול דרך הלבלב מגורה על ידי צריכת מזון. האוטונומי מערכת העצבים מזהה צריכת מזון כאשר בטן הקיר מתרחב בגלל המילוי ומגיב על ידי הפעלת הלבלב. בנוסף, הורמונים שונים כגון סיקרין (מה- תריסריון), מובילים לשחרור מיץ עיכול.
בלבלב עצמו, החומרים (אנזימים) המרכיבים את מיץ הלבלב מאוחסנים כקודמי מבשר. זה אומר שהם עדיין לא יכולים לפרק עמילן, חלבונים ושומנים. רק לאחר שחרורם מהלבלב דרך צינור ההפרשה חומרים אלה הופכים ליעילים ביעדם מעי דק.
הרכב מיץ העיכול תלוי בסוג המזון שנבלע. לדוגמא, אם אוכלים מזון שומני מאוד, יותר ביקוע בשומן אנזימים (מה שמכונה ליפאזות) משתחררים. אם חסרים אנזימים אלה, רכיבי המזון אינם מפורקים כראוי ואינם יכולים להיספג בזרם הדם מהמעי.
כתוצאה מכך אוכל לא מעוכל ממשיך לנדוד דרך המעיים, מה שמוביל ל הפחה ושלשולים. בנוסף, חוסר ספיגת התזונה יכול להוביל לתסמינים אחרים כמו ירידה במשקל, חוסר ויטמינים ותפקוד לקוי של איברים. השני תפקוד הלבלב is סוכר בדם רגולציה, אשר מתערבת כאשר צורכים אוכל עשיר בפחמימות.
בתגובה למוגבה סוכר בדם רמות, תאי B בלבלב מפרישים אינסולין, מכיוון שהוא ההורמון היחיד בגופנו שיכול להוריד את רמות הסוכר בדם. אינסולין מאפשר לסוכר, במיוחד גלוקוז, להיספג מהדם לתאי הגוף השונים. דקסטרוז הוא ספק האנרגיה החשוב ביותר לכל תאי הגוף.
במיוחד ה כבד ותאי שריר יכולים לספוג הרבה סוכר תוך זמן קצר. שם אוגר הסוכר או הופך ישירות לאנרגיה. לעומת זאת, כאשר רמת הסוכר בדם יורדת בחדות, תאי ה- A בלבלב משחררים את הורמון הגלוקגון.
גלוקגון גורם לשחרור מאגרי הסוכר מה- כבד וכך מוביל לעלייה ברמת הסוכר בדם. המשמעות היא שתאי הגוף ממשיכים לספק להם גלוקוז ומקבלים מספיק אנרגיה כדי לשמור על תפקודם. נושא זה עשוי גם לעניין אתכם: היפוגליקמיה - מה קורה בהיפוגליקמיה?
