מבוא
לצורך הכנסת שתל, על עצם הלסת להיות בעלת רוחב ועומק מתאימים כדי להבטיח אחיזה איתנה של השתל. למרבה הצער, זה לא המקרה עם כל החולים. בגלל אובדן שיניים מוקדם, חלקי תותבות שחוקים לתקופה ארוכה יותר או דלקת חניכייםהעצם בחולים אלה מצטמצמת עד כדי כך שההשתלה אינה אפשרית. גם ב סינוס מקסילי לעתים קרובות יש מעט מאוד עצמות זמינות לסת עליונה להניח שתל. אולם בשני המקרים הגדלת עצם הלסת יכולה ליצור את התנאים להשתלה.
הלסת העליונה
באופן כללי, רק שורת השיניים העליונה מכונה לעתים קרובות לסת עליונה, אך למעשה הלסת העליונה היא העצם הגדולה ביותר של פנים האמצע. בקצהו העליון הוא מגביל את ארובות העיניים, יוצר בקצה התחתון את הכניסה לשורת השן העליונה ובמרכז הקיר החיצוני של חלל האף. מושיט פנים אל תוך גולגולת, הוא גם מהווה חלק מהחיך הגרמי.
חלק מ לסת עליונה הם חלולים, מרופדים בקרום רירי ומחוברים ל חלל האף. לכן, נקראים גם חללים חלולים אלה סינוסים פרנסליים - או כאן סינוסים מקסילריים. הם משמשים לחימום ולחות את האוויר שאנו נושמים.
סינוסים נוספים של האף קיימים, למשל, בעצם הקדמית. אם הריריות של סינוסים פרנסליים מתנפחים במהלך הצטננות, הפתחים אל חלל האף יכול להיחסם, מה שמגביל מאוד את זרימת הריר. זה עושה סינוסיטיס כואב ולעיתים די מתמיד.
בקצה התחתון, הלסת העליונה מחורצת כך שתתאים לפריודונטיום של השיניים העליונות. שורשי שן וסינוסים מקסימליים מתקרבים לפעמים זה לזה, זה יכול אפילו לקרות ששורשי שן צומחים לתוך סינוס מקסילי, שם הם מכוסים אז רק על ידי קרום רירי. לכן, זה יכול לקרות ש- דלקת בשורש השן ממשיך אל תוך סינוס מקסילי או ש- a סינוסיטיס הופך להיות מורגש עם כאב שיניים.
