ספסטיות לאחר שבץ מוחי | פיזיותרפיה לספסטיות

ספסטיות לאחר שבץ מוחי

כתוצאה מ שבץ, חולים רבים חווים שיתוק או ספסטיות. הגפיים, כלומר הידיים והרגליים, מושפעות במיוחד מ ספסטיות. ספסטיות נגרמת על ידי טונוס שרירים מוגבר ולעיתים קרובות מובילה להיחלשות ארוכת טווח של השרירים.

סיבות אופייניות לספסטיות לאחר a שבץ רגליים מופנות פנימה או זרוע הנלחצת אל חזה. קיימות אפשרויות שונות לטיפול בספסטיות. ראשית, נעשה ניסיון להפחית את מתח השרירים בעזרת תרופות להקלה על המתח. אלה כוללים, למשל, בנזודיאזפינים, ממנטין או, במקרים של ספסטיות קשה, רעלן בוטולינום.

בנוסף לטיפול התרופתי, מטפלים בספסטיות גם באופן שמרני באמצעות פיזיותרפיה. בנוסף לתרגילים, עיסויים, טיפול ידני ופיזיותרפיה ממוקדת לשיפור רצפי התנועה, המטרה היא לעורר אזורים אחרים מוֹחַ להשתלט על משימות האזורים הפגועים. עם תוכנית טיפול המותאמת היטב למטופל ואימון קבוע, ניתן להשיג תוצאות טובות אצל חולים רבים עם ספסטיות לאחר א שבץ. מידע נרחב על נושא זה ניתן למצוא במאמרים הבאים:

  • ספסטיות לאחר שבץ מוחי
  • פיזיותרפיה לשבץ מוחי

אימון הליכה לספסטיות

אימון ההליכה לספסטיות במהלך טרשת נפוצה חשוב על מנת לשלוט בהפרעות או לפחות לשפרן עד כדי כך שהנפגעים יכולים להסתובב ללא בעיות ולהיות פחות מוגבלים בחיי היומיום שלהם. על מנת להשיג מטרה זו, מדובר בעיקר על השבת כוח השרירים האבוד, פיצוי על חוסר אחידות ושחרור מתח בשרירים. אימון ההליכה כולל אז תרגילים ספציפיים לחיזוק השרירים ושיפור תאום ו לאזן. ניתוח ותיקון הליכה על ההליכון מסייעים לנפגעים לפתח תחושה טובה יותר לגופם, כך שניתן יהיה לזהות ולתקן באופן עצמאי רצפי תנועה שגויים. בנוסף, שיטות טיפול אחרות כגון טיפול ידני, גירוי חשמלי או יישומי חום וקור יכולות לעזור בהעברת דחפים חדשים אל עצבים כך שמשופר שיתוף הפעולה ההרמוני בין קבוצות השרירים השונות ויכול להתנהל בצורה חלקה.