ספורט למחלת מנייר | מחלת מנייר - מהי?

ספורט למחלת מנייר

מאז התקפות חריפות של מחלת מנייר מלווים בסחרחורת קשה, בקושי ניתן יהיה לעשות ספורט במהלך התקפה. אך בשלבים יציבים, פעילויות ספורטיביות כבר לא צריכות להוות בעיה. גם במהלך טיפול ממושך מומלץ לעשות ספורט ופעילות גופנית.

זה יכול להשפיע לטובה על ה- לאזן, מטבוליזם ורווחה כללית. ניתן לחזק את תפקוד השרירים ואת חוש המישוש באמצעות ספורט, דבר שיכול להועיל לחולים במחלה. בפרט, ה רגל שרירים צריכים להיות בנויים, מכיוון שלעתים קרובות המטופלים נוטים לדלג ולנשור בזמן סחרחורות.

נפילות וריאות אלה ניתנות לריפוד טוב יותר על ידי שריר יציב של הרגליים. כמו כן הרווחה המוגברת והפחתת הלחץ באמצעות ספורט עוזרים להימנע ממצבי לחץ, אשר בתורם יכולים לעורר התקפים. ה נוירוטרנסמיטר (חומר שליח) סרוטונין משתחרר, מה שמוביל לתחושת אושר ומפחית מתח ומתח.

באופן כללי, ניתן לומר כי ספורט בהחלט מועיל במחלת מנייר, כל עוד הוא תואם למחלה. שחייה או שרכיבה על אופניים כרוכה בסכנות מסוימות, שכן במקרה של התקף חריף, החיים עלולים להיות בסכנה. מסיבה זו, עדיף לעשות סוגי ספורט אלה בחברה.

נוהגים עם מחלת מנייר?

מחלת מנייר חולים מתאימים רק באופן חלקי לנהיגה ברכב עקב לאזן הפרעות. הבעיה הגדולה כאן היא שהלחשים המסוחררים מתרחשים לפעמים ללא סימן. לכן הם גם לא צפויים ולכן יכולים להפתיע את הנהג במהלך נסיעה.

מסיבה זו, על המושפעים להימנע מנהיגה ברכב מנועי כדי לא להוות סכנה לתנועת הכבישים. כמובן, שלהם בריאות מעניין גם כאן. מצד שני, ישנם מקרים שבהם התקף מוכרז על ידי סימנים (שמיעה מופחתת, טינטון, תחושת לחץ באוזן).

התנאי המוקדם להתאמה בתעבורת הכבישים הוא שבתוך תקופת תצפית ארוכה יותר אירעו רק תפיסות של מניר עם שלטים, כך שמשתמשי הדרך המושפעים יוכלו לסגת מתנועת הכביש במקרה של ספק. אולם במקרה זה נדרשת חוות דעת רפואית מומחית וההחלטה מתקבלת על בסיס כל מקרה לגופו.