שלד חד פאזי סקרטיגרפיה הנו הליך רפואי גרעיני לאבחון המשמש להדמיית אזורי עצם על בסיס חילוף חומרים בעצמות. תחום היישום של שלד חד פאזי סקרטיגרפיה הוא בעיקר בהערכה של גידולים בעצמות או אוסאוס גרור (גרורות בעצמות; גידולי בת), מכיוון שאלו קשורים לשינוי בחילוף החומרים בעצמות. עם שלד חד פאזי סקרטיגרפיה, יש אפשרות להדמיה דו ממדית של חילוף החומרים בעצמות. יתר על כן, בעזרת ההליך, הדמיה טופוגרפית והקצאת שינויים בחילוף החומרים בעצם הופכים גם לביצועיים.
אינדיקציות (תחומי יישום)
- שלב (קביעת מידת התפשטות גידול ממאיר) ו תרפיה ניטור - סינטיגרפיה מתאימה מאוד לביצוע בדיקת בימוי מכיוון שלפרוצדורה יש רגישות מצוינת (אחוז החולים שחולים בהם מתגלה המחלה על ידי שימוש בהליך, קרי, מתגלה ממצא חיובי). מערכת השלד היא אזור יעד נפוץ לאובדן מין גרור (גרורות בעצמות; גידולים בבתיים) - קרצינומה בשד, ערמונית קרצינומה, קרצינומה של הסימפונות, קרצינומה של תאי הכליה, קרצינומה של בלוטת התריס, קרצינומה של הלבלב, קרצינומה של המעי הגס, קרצינומה של הקיבה, קרצינומה של הכבד, קרצינומה בשחלות (רישום בתדירות הולכת ופוחתת) - יש צורך בבדיקה מדויקת כדי להעריך גם גרורות וגם תרפיה.
- אבחון ראשוני גידולים בעצמות - השימוש בסקינטיגרפיה שלדית חד פאזית באבחון גידולי עצם ראשוניים שימושי מכיוון שההליך מספק הדמיה מדויקת ביותר של חילוף החומרים בעצם. בשילוב עם הליכי אבחון אחרים, ניתן להשיג רגישות וספציפיות טובים מאוד (ספציפיות: הסתברות שאנשים בריאים שאינם סובלים מהמחלה המדוברת, מתגלים גם הם כבריאים לפי ההליך).
- בירור של לא ברור כאב עצם - כאבי עצמות לא ברורים יכולים להופיע כתוצאה מתהליכים פתולוגיים (פתולוגיים) שונים. שניהם ראשוניים גידולים בעצמות (לְמָשָׁל, אוסטאוסרקומה) ואוסאוס גרור (ראה לעיל) וכן להתבטא אוסטאופורוזיס (אובדן עצם) יכול להיות קריטי להתרחשות כְּאֵב באזור העצם. למרות זאת, סינתטיגרפיה שלדית מרובת-שלבים עדיף על פני סקינטיגרפיה שלדית חד פאזית לצורך הדמיה של תהליכים דלקתיים.
- הפרעות בחילוף החומרים של העצם - בהקשר הראשוני יתר של בלוטת התריס (תפקוד יתר של הפרתירואיד; שחרור מוגבר פתולוגית של הורמון יותרת התריס), יש השפלה מוגברת של העצם עקב שחרור מוגבר של הורמון הפרתירואיד. דרך הורמון יותרת התריס סידן מגויס מהעצם, כך שתכולת הסידן ב דם ניתן לנרמל את הסרום.
- אבחון חיוניות - לאחר יישום א הַשׁתָלָה (התרופפות אנדופרוסטזות מושתלות, למשל מפרק ירך or מפרק הברך תותבות) או בנוכחות עצם נֶמֶק, ניתן להשתמש בסינתטיגרפיה שלדית חד פאזית להערכת מטבוליזם העצם ובכך לחיוניות העצם.
התוויות נגד
התוויות נגד יחסית
- שלב הנקה (שלב הנקה) - יש להפסיק את ההנקה למשך 48 שעות כדי למנוע סיכון לילד.
- בדיקה חוזרת - אין לבצע סקינטגרפיה חוזרת תוך שלושה חודשים בגלל חשיפה לקרינה.
התוויות נגד מוחלטות
- כוח משיכה (הריון)
לפני הבדיקה
- יישום התרופות הרדיואקטיביות - דיפוספונטים שכותרתו רדיואקטיבית משמשים לביצוע סקינטגרפיה שלדית. השימוש נפוץ במיוחד ב- 99 מ 'הידרוקסי-מתילן דיפוספונט. היישום של התרופות הרדיואקטיביות הוא תוך ורידי.
- ביצוע הליכי אבחון אחרים - לפני ביצוע סינטיגרפיית שלד חד פאזית, הליכי רפואה גרעינית נוספים כגון סונוגרפיה (אולטרסאונד) מבוצעות.
- שַׁלפּוּחִית הַשֶׁתֶן ריקון - לאחר היישום, יש לעודד את המטופל ליטול נוזלים ולרוקן את שלפוחית השתן לעיתים תכופות, כך שניתן יהיה לחסל במהירות מהגוף את כמות התרופות הרדיואקטיביות שלא הופקדה בעצם.
התהליך
חשיבות מכרעת עבור העיקרון הפונקציונלי של סינטיגרפיה שלדית היא הזיקה הגבוהה של הרדיופארמקון המיושם למטריצת העצם. מסיבה זו מתרחשת הצמדת התרופות הרדיואקטיביות לפני השטח של ההידרוקסי אפטיט, המכונה גם ספיחה. תהליך הספיחה תלוי מצד אחד בעובי העצם, ומצד שני באזור דם אספקה ומטבוליזם בעצמות. לאחר שעתיים עד ארבע שעות, הספיחה הושלמה, כך שלאחר מכן הפעילות הפצה של התרופות הרפואיות הניתנות ניתן למדוד באמצעות מצלמת גמא ולהצלם לאחר מכן.
לאחר הבדיקה
בתום הבדיקה, על המטופלים להמשיך ולצרוך נוזלים רבים כדי להשיג נאותות חיסול של התרופות הרדיואקטיביות ובכך למזער את החשיפה לקרינה.
סיבוכים פוטנציאליים
- יישום תוך ורידי של רדיוהתרופות עלול לגרום לנגעים מקומיים של כלי הדם והעצב (פציעות).
- חשיפה לקרינה מהקרדיונוקליד בשימוש נמוכה למדי. עם זאת, הסיכון התיאורטי לממאירות מאוחרת הנגרמת על ידי קרינה (סרטן דם או קרצינומה) מוגברת, כך שיש לבצע הערכת סיכון-תועלת.
