סימן לחץ מוחי

הַגדָרָה

סימני ICP הם תסמינים קליניים וממצאי בדיקה המעידים על קיום לחץ תוך גולגולתי מוגבר. בתחילה, אלה כוללים תסמינים כלליים כגון כאבי ראש, בחילה ו הקאה כמו גם עייפות מוגברת ו אובדן תיאבון. אם העלייה בלחץ התוך גולגולתי נמשכת לאורך זמן רב יותר, נזק ל עצב אופטי עלול לגרום.

זה גורם הפרעות ראייה כגון הפחתה בחדות הראייה, ולכן אלו נחשבים גם לסימני לחץ תוך גולגולתי. כנ"ל לגבי גילוי עומס פִּטמִית (בולטות, מאדימות וטשטוש של עצב אופטי) כאשר משקף את קרקעית העין (אופטלמוסקופיה). לבסוף, תמונות רדיולוגיות (CT או MRI) יכולות לחשוף גם סימנים של לחץ מוחי, למשל בצורה של מרחבי חדר מורחבים (מוֹחַ תאים המכילים נוזל מוחי).

תסמינים

הסימפטומים החשובים ביותר, שניתן להבין כסימנים של לחץ מוחי, הם קודם כל תסמינים אלה, לעומת זאת, אינם מאוד ספציפיים ובמקרים רבים דווקא בגלל שַׁפַעַתכמו זיהום או מחלה במערכת העיכול. הנוכחות הנוספת של הפרעות ראייה, המתפתחות לאורך תקופה ארוכה יותר, מדברת בעד לחץ תוך גולגולתי מוגבר כגורם לתלונות. בשלב זה לכל המאוחר, חיוני להתייעץ עם רופא על מנת להצליח לנטרל נזקים תוצאתיים נוספים.

אם לא מזהים עלייה בלחץ התוך גולגולתי במשך זמן רב או שאינו מטופל בצורה מספקת, הדבר עלול להוביל גם להפרעות בתנועה וחוסר תחושה באזורים שונים בגוף. גָדֵל שיהוק גם מצביעים על כך שהמצב מחמיר. המופע הנוסף של חום ונוקשה צוואר מדבר למען נוכחותו של דלקת קרום המוח כגורם ללחץ התוך גולגולתי המוגבר ואמור לגרום לטיפול רפואי אינטנסיבי מיידי.

שיהוק ממלאים תפקיד בעיקר בחולים שגידול בהם הוא הגורם ללחץ תוך גולגולתי מוגבר. אפילו אם שיהוק עלול להישמע לא מזיק בהתחלה, הם יכולים בקלות לגרום למתח נפשי ניכר לאלה שנפגעו (כולל הפרעות שינה). לכן, יש לפנות לרופא אם שיהוקים מתרחשים לעיתים קרובות ונמשכים זמן רב.

תחילה רופא זה יכול להעריך את הסבירות לנוכחות לחץ תוך גולגולתי מוגבר כגורם באמצעות תסמינים אפשריים אחרים ובעזרת בדיקת עיניים או תמונות רדיולוגיות. בנוסף לטיפול הספציפי בעליית הלחץ התוך גולגולתי, ניתן לטפל בשיהוקים גם בנפרד, למשל עם מעכבי משאבת פרוטון (בטן חוסמי חומצה כגון פנטופרזול) או פרוקינטיקה (עבור בחילה/הקאה כגון דומפרידון). תרופות נפוצות לבית (עצירת נשימה, שתיית מים וכו ') בדרך כלל מספקות הקלה לטווח קצר בלבד, אם בכלל.