סיווג שלטים שונים
הסימנים של דלקת שקדים תלוי הן בסיבה והן במהלך התהליכים הדלקתיים. מסיבה זו יש להבחין בין חיידקים, נגיפיים, חריפים ו דלקת שקדים כרונית. יתר על כן, המאפיינים של התהליכים הדלקתיים ממלאים תפקיד מכריע בסימנים המתרחשים.
סימן ראשוני של דלקת שקדים חריפה הוא לעתים קרובות ההופעה הפתאומית של חום ו צְמַרמוֹרֶת. בנוסף, חולים מושפעים סובלים בדרך כלל מכאבי גרון קשים, שלעתים יכולים להקרין לאוזניים. סימנים אחרים הנפוצים במיוחד ב דלקת שקדים חריפה יש לו כאבי ראש וקושי בבליעה.
בעיות בליעה אלה נגרמות כתוצאה מנפיחות פנימה הגרון באזור ויכול להיות כל כך חמור שאכילה אפשרית רק עם כְּאֵב. בנוסף, לחולים עם תהליכים דלקתיים חריפים בשקדי הלוע יש לעיתים קרובות הגייה "מגושמת". במקרים חמורים במיוחד הנפיחויות יכולות אפילו להצר את דרכי הנשימה ובכך להוביל למצוקה נשימתית.
יתר על כן, תסמינים כלליים כגון חום, צְמַרמוֹרֶת, עייפות ותשישות נפוצה גם כן. בדיקה קלינית מגלה סימנים נוספים של דלקת שקדים חריפה. בחולים שנפגעו, הן השקדים בלוע והן הדופן האחורית של הגרון בדרך כלל מאדימים ונפוחים בבירור.
במקרה של חיידק דלקת שקדיםניכרת גם מסה לבנבן-צהבהבה וקשה המכסה את השקדים בלוע. תופעה זו מכונה "פוסטולה", ובמקרים בולטים מאוד פוסטה זו יכולה להתמזג זו בזו ולהתרחב מעבר שקדים חיוניים (ציפויים מחוברים). ציפויים מחוברים אלה הם לעתים קרובות סימן אופייני לפנאומוקוקל אנגינה. בנוסף, חולים עם אקוטי דלקת שקדים לעתים קרובות מדווחים על לא נעים מפתחות ב פה (foetor ex ore).
דלקת שקדים כרונית תמיד ניתן לדבר על כאשר התהליכים הדלקתיים באזור שקדי הפלטין נמשכים לתקופה של יותר משלושה חודשים או מתרחשים שוב ושוב בתוך שנה. הסימנים האופייניים ל דלקת שקדים כרונית נבדלים באופן משמעותי מהתסמינים של דלקת שקדים חריפה. חולים הסובלים מדלקת שקדים כרונית חווים בדרך כלל בעיקר כאבי גרון וקשיים קלים בבליעה.
בנוסף, דלקת שקדים כרונית יכולה להוביל לעלייה בטמפרטורת הגוף. אולם, ה חום בדרך כלל פחות גבוה בהשוואה לצורה החריפה. באופן כללי, ניתן להניח כי הסימנים לדלקת שקדים כרונית פחות בולטים.
מכיוון שהתסמינים של הצורה הכרונית הם די דיסקרטיים, רבים מאלה שנפגעו פוטרים קשיי בליעה לא טיפוסי צוואר גירוד או יובש. בנוסף, המטופלים שנפגעו מדווחים לעיתים קרובות על רע מפתחות בהם פה, שאינו משופר על ידי שטיפה או צחצוח שיניים. הסיבה הלא נעימה הזו מפתחות הוא התהליכים הדלקתיים שיכולים להתלוות להתפתחות הפרשה מוגלתית.
בנוסף, הטעם הרע ב פה של אדם מושפע יכול להיגרם על ידי מוצרי פסולת מטבולית של המקור בקטריה. בנוסף, כתמים לבנבן, שלא בהכרח חייבים לייצג מוגלה, הם בין הסימנים האופייניים לדלקת שקדים כרונית. יתר על כן, בהתאם לחומרת המחלה, סימנים כלליים עשויים להיות קיימים.
אנשים הסובלים מדלקת שקדים כרונית בדרך כלל עייפים ועייפים. יתר על כן, הזיהום הכרוני יכול להוביל להפחתה כללית בביצועים חוסר ריכוז. בנוסף, הגדלה של לִימפָה צמתים ב צוואר ו לסת תחתונה אזור הוא אחד הסימנים הנפוצים ביותר לדלקת שקדים כרונית.
מכיוון שהתסמינים מתרחשים בצורה כה עדינה בנוכחות תהליכים דלקתיים כרוניים של השקדים בלוע, רק מעטים מאוד מהחולים שנפגעו מתייעצים אי פעם עם מומחה. בנסיבות מסוימות זה יכול להוביל להפחתה ארוכת טווח בתפקוד החיסוני ו / או לסיבוכים חמורים. HIV (וירוס כשל חיסוני אנושי) הוא פתוגן נגיפי השייך לקבוצת הרטרווירוסים.
זיהום לא מטופל ב- HIV מוביל בדרך כלל ל איידס (תסמונת כשל חיסוני נרכש) לאחר פרק זמן משתנה שבמהלכו לא מתרחשים תסמינים (מה שנקרא שלב חביון). העברת נגיף ה- HI (HIV) מתרחשת בעיקר באמצעות חילופי זרע or דם. מסיבה זו, אנשים שיש להם יחסי מין לא מוגנים או שהם מכורים לסמים נמצאים בסיכון גבוה להידבק בנגיף HIV.
תקופת הדגירה (זמן מהידבקות בווירוס HI ועד פרוץ איידס) יכול להשתנות מאוד ויכול להיות בין כמה חודשים ליותר מ -15 שנים. אורכה של תקופה זו יכול להיות מושפע מתרופות לדיכוי וירוסים וכן מאורח החיים והנפש בריאות של האדם שנפגע. בעוד שבמהלך זיהום ב- HIV ישנם רק במקרים מעטים מאוד סימנים ברורים לזיהום, אך תסמינים אופייניים מופיעים כאשר איידס מתפרץ.
מכיוון שאיידס היא מחלה שהורסת את האדם המערכת החיסונית, חולים מושפעים בדרך כלל נוטים לסבול ממחסור בולט בחיסון. מסיבה זו, התרחשות חוזרת ונשנית של דלקת שקדים (דלקת שקדים כרונית) יכולה להיות סימן ראשון לזיהום ב- HIV (איידס). בהקשר זה, דלקת שקדים כרונית היא אחד הסימנים השכיחים ביותר שיכולים להופיע בשלבים הראשונים של איידס המערכת החיסונית של חולה HIV ממילא מותקף בצורה כה קשה, עד כי לעיתים קרובות מתרחשים סיבוכים עם זיהום כלשהו, יש לטפל בדלקת שקדים חיידקית ב- HIV פֵּנִיצִילִין בשלב מוקדם.
במיוחד באזור המעבר מהפה ללוע רירית, ישנם מרכזי הגנה חשובים כנגד פתוגנים חיידקיים ויראליים, השקדים בלוע. מסיבה זו, תהליכים דלקתיים כרוניים באזור שקדי הלוע (דלקת שקדים כרונית) עלולים להעמיס לאורך זמן על האורגניזם כולו ולכן להוביל למספר מחלות וסיבוכים משניים. למרות שקדי הלוע נחשבים אפוא למרכיב חשוב באדם המערכת החיסונית, כ- 80 אחוז ממערכת החיסון מעוגנת במעי.
מסיבה זו, לפגיעה קבועה בשקד הלוע יכולה להיות השפעה על בריאות של המעי. לעומת זאת, מחלות כרוניות של המעי יכולות גם להגביר את הסיכון לפתח דלקת שקדים כרונית. מנגנונים שונים, כמו זיהומים במעי רירית or סרטן, יכול גם להוביל להחלשה ניכרת של ההגנה החיסונית של הגוף.
זו סיבה נוספת לכך שחולים מושפעים מפתחים לעיתים קרובות תהליכי דלקת חוזרים או ארוכים באזור השקדים (דלקת שקדים כרונית). מכיוון שכיבים ממאירים (גידולים) הם מהמחלות החשובות ביותר שמחלישות את מערכת החיסון, דלקת שקדים חוזרת יכולה להיות סימן ל סרטן. עם זאת, לא לכל מיקום של גידול יש השפעה כזו על התפקוד ועל מצב של השקדים. דלקת שקדים כרונית יכולה להיות בעיקר סימן לכך סרטן באזור המעי או שינויים פתולוגיים ב דם תאים (סרטן הדם).
