מבוא
שלבקת חוגרת הוא השלכה של המחלה "אבעבועות רוח", המתרחש לעיתים קרובות ב ילדות. שלבקת חוגרת לא בהכרח מתרחש תמיד, אלא יכול להיגרם גם מחסר חיסוני או מתח, כמו גם מסיבות אחרות. זה מוביל להפעלה מחדש של נגיף varicella zoster ובכך לתגובות עור ותסמינים אחרים.
הגורם הבסיסי להתפתחות שַׁלבֶּקֶת חוֹגֶרֶת הוא נגיף הזרע. הנגיף שייך לקבוצה של הרפס וירוסים והוא ידוע גם בשם נגיף הרפס אנושי מסוג 3 (HHV-3). נגיף הווריצלה זוסטר קשור יחסית ל הרפס וירוס סימפלקס, אך אין חסינות צולבת.
אם אדם בא במגע עם נגיף זה בפעם הראשונה, בדרך כלל במהלך ילדות, המחלה "אבעבועות רוח”מופעלת. לאחר שהסימפטומים שככו, הנגיף נודד לאורך סיבי העצב לצמתים עצביים מיוחדים. אלה ממוקמים בעיקר על עמוד השדרה והם מכונים גרעיני עמוד השדרה.
צמתים עצביים אחרים (גרעינים) נמצאים ב מוֹחַ. הנגיף נשאר בצמתים עצביים אלה, ב מוֹחַ או בעמוד השדרה, ויכול להתיישב שם לכל החיים. ברוב המקרים זה לא גורם למחלות.
נסיבות מסוימות, כמו הרבה מתח, מוחלשות המערכת החיסונית או מחלה כרונית יכולה לתמוך בהפעלת הנגיף מחדש. עם זאת, הסיבות המדויקות להפעלה מחדש טרם הובהרו. עם זאת, מורגש כי במיוחד אנשים עם הפרעה קשה המערכת החיסונית, סרטן או זיהום ב- HIV סובלים מרעפים בשכיחות רבה יותר.
כמה תרופות המדכאות את המערכת החיסונית, כמו חוסמי אלפא TNF, יכולים גם לתמוך בהפעלה מחדש של הנגיף. אור שמש חזק (אור UV) ונטייה גנטית נדונים גם כגורמים. לאחר שהנגיף הופעל בגרעינים, הוא מתחיל להתרבות וגורם לדלקת ברקמת העצבים המושפעת.
זה מוביל להתפשטות כמו חגורה ואדמומיות לאורך העור, המסופקת על ידי חוט העצב המושפע. הדלקת ברקמת העצבים גורמת גם לחמורה כְּאֵב, לעיתים קרובות הסימפטום הראשון. לסיכום, משמעות הדבר היא שהגורם לרעפים הוא תמיד זיהום קודם בנגיף varicella zoster וקשור אליו אבעבועות רוח המחלה.
- מהלך שלבקת חוגרת
- חיסון Zostavax® נגד שלבקת חוגרת
