גורמים לטכיקרדיה

הגורמים לטכיקרדיה

טכיקרדיה או דפיקות לב הם התיאורים הדיביים של מה שנקרא טכיקרדיה, א מצב מוגדר כדופק של לפחות 100 פעימות לדקה. בדרך כלל, לֵב מכה בערך 60 פעמים לדקה אצל מבוגרים; אם זה מואץ מאוד, אדם מושפע תופס זאת כ טכיקרדיה, שיכולים להיות מלווים בתסמינים אחרים. בעצם, טכיקרדיה הוא רק סימפטום ולא מחלה.

בנסיבות מסוימות זה יכול להתרחש בקצרה אצל אנשים בריאים, כמלווה לאחת ממחלות רבות אחרות, באופן עצמאי ממגוון סיבות או לפעמים אפילו ללא כל סיבה נראית לעין. במקרים מסוימים טכיקרדיה אינה מהווה סיבה לדאגה. אצל ילדים קטנים, למשל, זה נורמלי שיש להם מוגבה לֵב שיעור, אשר לרוב עולה על 100 פעימות לדקה.

יתר על כן, הגוף רוצה את לֵב לנצח מהר יותר במצבי לחץ. זה אומר שיותר דם מופץ בכל הגוף וחמצן מובא לרקמות. מוּגדָל דם זרימה לשרירים הגיונית במהלך פעילויות ספורט, מה שעלול להוביל לטכיקרדיה.

לחץ פסיכולוגי מוביל גם לדופק מואץ, כאשר הורמון האדרנלין משתחרר. זה אמור להעמיד את הגופה בכוננות ולאפשר מאבק או בריחה. זה דורש עבודת לב מוגברת.

מצבים פסיכולוגיים קיצוניים רבים מלווים בדפיקות לב, כולל מתח פסיכולוגי גבוה עקב לחץ, עצבנות, פחד או אפילו התרגשות שמחה. דפיקות לב עקב לחץ אינן נדירות. סיבה נוספת יכולה להיות חוסר נוזלים בגוף (התייבשות), שהלב רוצה לפצות עליו על ידי הגדלת תדירות פעימות כדי לשמור על דם לחץ יציב.

גורמים מסוימים לדפיקות לב נמצאים בלב עצמו. מבדילים בין טכיקרדיה חדרית (הבעיה טמונה בחדר, שהוא הצורה הגרועה יותר מכיוון שקשה יותר לפצות את הלב) לבין טכיקרדיה על-חדרית (הבעיה טמונה בפרוזדורים). לדוגמא, יתכנו מסלולי הולכה נוספים או הפרעות אחרות במערכת ההולכה העירונית המורכבת של הלב שמובילים לריגוי חדרית מוגבר.

מחלות לב כליליות, מחלות של שריר הלב (קרדיומיופתיה) או של מסתמי לב יכול גם לגרום לטכיקרדיה. מצבים בסיסיים שונים אלה של הלב מובילים להפרעה במחזור הדם בשריר הלב, אשר בסופו של דבר גורמת לתסמינים ולעתים נדירות יותר, יכולה להיגרם גם על ידי זיהומים, דלקות או גידולים בלב. בנוסף, ישנן מחלות שונות הפוגעות במקור בחלק אחר של הגוף, אך משנית משפיעות על הלב ומובילות לדופק מואץ.

בראש ובראשונה, יש מחלות של בלוטת התריס, שמובילים לתפקוד יתר שלו. אלה כוללים, למשל, את המחלה האוטואימונית מחלת גרייבס. שכיחות פחות הן: מחלות נפש כגון הפרעת חרדה גם לגרום ללב להיכנס למצב טכיקרדי מעת לעת.

בנוסף, טכיקרדיה יכולה להיות מופעלת גם על ידי גורמים חיצוניים. מעל לכל, הצריכה המוגזמת של קפאין-משקאות המכילים (במיוחד קפה וקולה) מובילים לטכיקרדיה זמנית אצל אנשים רבים. ממריצים אחרים כגון ניקוטין, אלכוהול וכמה סמים עלולים לגרום גם לטכיקרדיה.

תרופות מסוימות יכולות גם לגרום לטכיקרדיה כתופעת לוואי. אין לשלול הרעלת, למשל, עם סוגים מסוימים של פטריות כגורם. בהקשר של מכת שמש או חום שבץ, רוב האנשים מרגישים גם את ליבם דוהר.

יתר על כן יש את הלב המירוץ כמו סימפטום לא ספציפי כמו תגובה למצבי חירום של הגוף כמו: זה יכול להתרחש גם שלא ניתן לזהות שום סיבה ללב מירוץ. במקרה זה מדברים על טכיקרדיה אידיופטית, אך זו אבחנה של הרחקה. מקרה מיוחד נוסף הוא טכיקרדיה מולדת.

זה נגרם על ידי פגם בהולכת העירור בלב ומחייב ניתוח שבאמצעותו ניתן לרפא לחלוטין.

• אנמיה (לחץ דם נמוך)
• רמת סוכר נמוכה בדם
• A לחץ דם גבוה (יתר לחץ דם), שהוא בדרך כלל תוצאה של טרשת עורקים.
• מחלות ריאה כרוניות
• הפרעות באיזון האלקטרוליטים בגוף
• גידולים המייצרים הורמונים ( פיוכרומוציטומה מייצר אדרנלין בלתי נשלט, מה שגורם ללב לפעום מהר יותר באופן כמעט "ללא סיבה"), אשר קשורים לאותם תסמינים.
• קַדַחַת
• דלקות (לעיתים קרובות זה נצפה למשל בדלקת התוספתן)
• אלרגיה או
• גיל המעבר.

לנו, כיונקים, באופן טבעי יש מנגנונים בגופנו להגן על עצמנו ממצבים מסוכנים. כאשר אנו מוצאים את עצמנו במצבים שהגוף תופס כמאיים ואנחנו נבהלים, גופנו מפעיל עבודה עצמאית מערכת העצבים, המערכת הסימפתטית, ושולחת אותות למדליית האדרנל שלנו, בה מיוצרים חומרי שליח שמכינים את שאר גופנו להימלט מהמצב המסוכן, בתקופות קדמוניות: על ידי ריצה רָחוֹק.

חומרי מסנג'ר אלה נקראים בגופנו אדרנלין ונואדרנלין. הם עוגנים לקולטנים המצמידים G כביכול על איברים שונים וכך מבטיחים כי שלנו לחץ דם עולה, השרירים שלנו יסופקו טוב יותר עם דם, שמאגרי הסוכר מאתרי האחסון של גופנו מגויסים לדם, ומעל הכל, קצב לב הוא גדל. למרבה הצער, גופנו אינו יכול להבחין בין אם אנו נמצאים במצב מסוכן פיזית ובין אם הפחד שלנו נגרם מבחינה פסיכולוגית, כלומר הוא רק שורר בקרב ראש ואנחנו לא ניצבים בפני שום סכנה מוחשית שיש לנו לברוח פיזית.

עם זאת, אנו חיים כעת בתקופה בה לעיתים קרובות איננו יכולים לברוח ממצבים מסוכנים ריצה משם, אך אפילו נחשפים למצבים אלו מדי יום, למשל כשיש לנו יום עבודה לחוץ או סביבת עבודה לא מודגשת. כמובן, ישנם גורמים רבים אחרים שגורמים לנו לחוש מתח ואשר משפיעים על מידת הענקתנו להשפיע עלינו. במיוחד בלילה, כאשר אנו מנסים למצוא שקט ושלווה, מחשבותינו נודדות אל הדברים שמדאיגים אותנו ושמהם אנו חוששים. באמצעות הפעלה מוגברת של המערכת הסימפתטית וכתוצאה מכך שחרור מוגבר של אדרנלין ונואדרנלין, שלנו קצב לב עולה והלב שלנו פועם מהר יותר. תוכל למצוא מידע נוסף בנושא זה כאן: טכיקרדיה עקב לחץ