סיבוכים | דיברטיקולה בוושט

סיבוכים

הסיבוכים הבאים יכולים להתרחש כתוצאה ממחלה הוושטית של הוושט:

  • המזון הלכוד יכול לשמש כר גידול עבור חיידקים (בקטריה). זה יכול להוביל לדלקת בקרום הרירי של הוושט (ושט). התהליכים הדלקתיים יכולים בתורם לגרום לדימום בוושט רירית.

    אם דלקת כרונית מובילה לשינויים ברקמת הוושט, יכולות להתפתח צינורות זיהום בצינורות, מה שמכונה פיסטולות, אשר יכולות ליצור קשר למבנים שכנים, במיוחד לאיברים חלולים אחרים.

  • התחדשות שאריות המזון עלולה לגרום שאיפה משאריות מזון אלה (שאיפה), במיוחד בלילה. זה יכול להוביל לחזרה חוזרת (חוזרת) דלקת ריאות (דלקת ריאות שאיפה) ו מוגלה כיבים בריאות (ריאות) מורסה).
  • במקרים נדירים מאוד, מתיחת יתר של דיברטיקולום עלולה להוביל לקרע (קרע) של דופן הראייה. זה מאפשר מעבר של כימה לתוך חזה חָלָל. זה יכול לגרום לדלקת מסכנת חיים של המדיאסטינום (מדיאסטיניטיס).
  • לחולים עם דיברטיקולום של הוושט יש גם סיכון מוגבר לפתח גידול ממאיר בוושט (קרצינומה של הוושט). גירוי כרוני של הוושט רירית יכול לעורר תהליכי שיפוץ רקמות, שבמקרה הגרוע ביותר יכולים להוביל להתפתחות גידולים.

אִבחוּן

קרני רנטגן - מריחת פאפ: במהלך בדיקה זו הוושט מתבצע בצילום רנטגן בזמן שהמטופל בולע חומר ניגוד לרנטגן. אמצעי הניגוד מוחל על דופן הוושט, ואז הוא הופך לנגיש להערכה. מאפיין אופייני של מחלה דיברטיקולרית הוא הופעת בליטה הוושט עגולה בצורת שקית.

משתמשים בזה משום שיש סיכון גבוה במיוחד להיספג (נשאף) חומר הניגוד לריאות. אם חומר ניגוד שאינו מסיס במים היה נכנס לריאות, הדבר יביא לתגובת גוף זר (תגובה של הגוף למדיום הניגוד) ולדלקת של ריאות רקמה, שקשה לטפל בה. וידאו-פלואורוסקופיה דינמית (בדיקה רדיולוגית של בליעה): שיטת בדיקה זו משמעותית פחות רדיואקטיבית ואינפורמטיבית יותר מהקלאסיקה. קרני רנטגן לִבלוֹעַ.

במצלמה דיגיטלית הוושט מצולם ומתועד במהלך פעולת הבליעה. ניתן לאבחן היטב חיסול דיברטיקולרי ובעיקר הפרעות תנועה של הוושט במהלך פעולת הבליעה. יתרון נוסף הוא שבהערכה של הפרעות בתנועת הוושט במהלך בדיקות חוזרות, אפשריות השוואה עם תמונות קודמות וניתן לתעד התקדמות טיפולית.

הוושט (מדידת לחץ הוושט): בהליך זה מוחדר תחילה צינור דק (קטטר) דרך אף אל בטן ואז נסוג לאט לאט לכיוון פה, לפיה על המטופל לבלוע מעט מים באופן קבוע. כאשר הצנתר נמשך לאחור, לחץ הוושט הפנימי נמדד לצמיתות בקצה הצנתר. גרפיקה ממוחשבת מציגה את תנאי הלחץ במהלך הוושט.

ניתן לאבחן תפקוד לקוי של הוושט בדרך זו. בבדיקה זו ניתן לאתר הפרעות תפקודיות בוושט, מכיוון שהן יכולות להתרחש באזור שריר הסוגר הוושט התחתון בהקשר להיווצרות דיפרטיקולה אפיפרנלית. מכיוון שלדיברטיקולה של מתיחת פרברונכיה אין עלייה בלחץ פנימי של דופן הוושט כגורם להיווצרותם, אין משמעות לבדיקת דיברטיקולה מסוג זה. אנדוסקופיה (הוושט גסטרוסקופיה): "אנדוסקופיה" (אנדוסקופיה) של הוושט אינה הליך סטנדרטי לאבחון דיברטיקולום.

הוא משמש כאשר נותרים אי וודאות מבדיקות קודמות (אישור אבחנה, אי הכללת הגידול), יש להעריך סיבוכים (דלקת) או דגימת רקמה (ביופסיה) נדרש. ב גסטרוסקופיה, מצלמת צינור גמישה (אנדוסקופ) "נבלעת" על ידי המטופל במהלך הרדמה קלה, ואז מעבירה תמונות של פנים הוושט ו בטן לצג. הסיבה הנפוצה ביותר לביצוע אנדוסקופיה הוא לשלול גידול בוושט. במקרה של מחלה דיברטיקולרית, אנדוסקופיה חייבים להתבצע בזהירות מיוחדת מכיוון שקיר הראייה אינו יציב במיוחד וניתן לנקב אותו בקלות באמצעות האנדוסקופ.