סונוגרפיה של דופלר (מילים נרדפות: סונוגרפיה של אפקט דופלר, אקו של דופלר) של לֵב הוא הליך אבחון ב קרדיולוגיה זה חלק מ אקוקרדיוגרפיה (מילים נרדפות: אולטרסאונד של לֵב; שֶׁל הַלֵב אולטרסאונד). סונוגרפיה של דופלר הוא הליך הדמיה רפואית שיכול לדמיין באופן דינמי את זרימת הנוזלים (בעיקר דם זְרִימָה). הוא משמש להערכה דם מהירות זרימה ו, ב קרדיולוגיה, לאבחון מומים בלב ובמסתם. במיוחד במקרה של תופעות כלי דם פתולוגיות, בדיקה סונוגרפית של דופלר מייצגת את הבסיס להליך האבחוני, שכן הן המהירות הפצה בקטע הכלי המתאים מוערך וניתן לבצע ייצוג מדויק של כיוון הזרימה. יתר על כן, סונוגרפיה של דופלר מאפשר לשחזר את השינוי הזמני במהירות ה- דם זְרִימָה. לאחר מכן ניתן להשתמש בגורמים המתקבלים בדרך זו לחישוב ה- כֶּרֶך קצב הזרימה והתנגדות הזרימה החשובה הפתופיזיולוגית.
אינדיקציות (תחומי יישום)
האינדיקציות לביצוע סונוגרפיה של דופלר של לֵב תלוי בהליך הדופלר המסוים.
- מחלת לב מסתמית (מחלת לב מסתמית) כגון שסתום אב העורקים היצרות או אי ספיקה, שסתום מיטרלי היצרות או אי ספיקה - סונוגרפיה של דופלר משמשת להערכת תנאי הזרימה באזור השטח מסתמי לב, כך שבנוסף לקביעה הפשוטה של היצרות (היצרות) וחסרונות (חוסר יכולת או חוסר יכולת, במקרה זה, של המסתם להיסגר), ניתן לקבוע גם את הרלוונטיות הדינמית של מחלת הלב המסתמית. ליקויים מזוהים על ידי הזרימה "בכיוון הלא נכון", בעוד שניתן לזהות היצרות על ידי עלייה במהירות הזרימה על ידי הצבע הבהיר יותר.
- לחץ בדיקת הלב - במהלך אקו לב של לחץ (אולטרסאונד בחינה תחת לחץ), ניתן להשתמש בדופלר רקמות לזיהוי נזק איסכמי אפילו קל (למשל, איסכמיה בשריר הלב / זרימת דם מופחתת ל שריר הלב במקרים חשודים של משמעות המודינמית מחלת לב כלילית (CAD)). זה יכול לשמש גם לאבחון סימנים חיוניים ב- CHD ידוע.
- איתור מסלולי הולכה אביזרים (נוספים) - בנוכחות מסלול הולכה נוסף כמו בתסמונת וולף-פרקינסון-לבן (תסמונת WPW; הפרעות קצב לב מופעלת על ידי עירור מעגלי חשמלי (תנועת קרקס) בין הפרוזדורים (אטריום קורדיה) לחדרים / חדרי הלב). ניתן לזהות מסלול הולכה אביזר באמצעות דופלר רקמות.
התהליך
סונוגרפיה של דופלר מבוססת על העיקרון שגלי אולטרסאונד נפלטים בתדירות מוגדרת לרקמה, שם הם מתפזרים במחזור אריתרוציטים (תאי דם אדומים). עקב פיזור זה, חלק מגלי האולטרסאונד חוזר למתמר, אשר משמש אפוא מצד אחד כמשדר ומצד שני גם כמקלט של גלי הקול. ה אריתרוציטים לפיכך לשמש כמשטח גבול בו משתקפים גלי הקול, כך שעליית התדרים מתרחשת כאשר המרחק בין המתמר למשטח הגבול יורד והתדר יורד כאשר המרחק עולה. עם זאת, תופעות הדופלר כביכול מתרחשות לא רק בדם זורם, אלא גם במבנים אורגניים נעים אחרים, כמו דפנות כלי הדם. נעשה שימוש על טכניקות דופלר שונות על הלב: דופלר גל רציף (דופלר CW), דופלר גל צבעוני / דופק (דופלר PW) ודופלר רקמות.
- דופלר גל רציף (CW Doppler Sonography) - טכניקת הדופלר של גל רציף מבוססת על פעולה בו זמנית (סימולטנית) של משדר ומקלט קול בממיר של מכשיר הדופלר. על ידי שימוש באותות בתדרים גבוהים והחלת פילטרים אלקטרוניים ניתן לקבוע הן את מהירות והן את כיוון הזרימה בשיטת דופלר. בניגוד לשיטות אחרות, ניתן לקבוע מהירויות גבוהות. עם זאת, קביעת עומק הרקמה בהתאמה שממנו מקור האות אפשרית רק במידה מוגבלת.
- דופלר גל דופק (PW Doppler sonography) - לטכניקת דופלר הגל הדופק, בניגוד לדופלר גל רציף, יכולת להגדיר אזור אנטומי בו ניתן לקבוע את מהירות הזרימה של הדם. כדי לקבוע את המהירות המתאימה, השינוי במרחק החלקיקים המפזרים הקיימים במדידה כֶּרֶך נמדד ליחידת זמן. על בסיס זה, השיטה היא שיטה עקיפה לקביעת תדר הדופלר בתחום הזמן.
- סונוגרפיה של דופלר רקמות (שם נרדף: סונוגרפיה של דופלר רקמות): - דופלר רקמות הוא בעל חשיבות מיוחדת באבחון מחלות לב, מכיוון שהנוהל יכול לשמש להדמיה ולהערכת שריר הלב (שריר לב). זן (גמישות) וקצב זן (קצב גמישות) נקבעים להשתמש בדופלר רקמות. השימוש בפרמטרים אלה מאפשר הערכה של כיווץ (יכולת התאים של שרירי הלב להתכווץ) של חלקי רקמה ספציפיים שריר הלב, כך שניתן יהיה לגלות טוב יותר את חריגות תנועת הקירות האזוריות (WBS) הנגרמות על ידי איסכמיה (אספקת דם נמוכה).
