סוגי הרדמה
הרדמה כללית ניתן להשיג בדרכים שונות. הסוגים השונים של הרדמה בדרך כלל נבדלים בתרופות השונות. לא כל תרופה מתאימה לכל מטופל ולכל הליך.
משך וסוג ההליך מכריע, שכן ישנן תרופות קצרות טווח וארוכות טווח. יש לקחת בחשבון גם אי סבילות ואלרגיות אפשריות של המטופל. לדוגמא, מבדילים בין הרדמת גז להרדמה מוחלטת תוך ורידית.
לא ניתן להשתמש בראשונים במקרה של שינוי גנטי מסוים, מכיוון שהדבר יכול להוביל לכך היפרתרמיה ממאירה. הבחנה נוספת היא סוג ה אוורור. להליכים קצרים, אוורור עם מסכה לפעמים זה מספיק, בעוד שעבור פרוצדורות ארוכות יש צורך בצינור אוורור. הרדמה כללית לכן ניתן לגוון בנקודות רבות ויש לתכנן אותם באופן אינדיבידואלי, מה שהופך את הסיווג המדויק לסוגים לכמעט בלתי אפשרי. זה מה שהופך את הרדמת החירום למסוכנת כל כך, מכיוון שתכנון לא יכול להתקיים.
הרדמה
הרדמה מורכב משלושה סוגים שונים של תרופות, שכן יש לשלוט על שלוש תפקודי גוף עיקריים. פונקציות אלה הן תודעה, כְּאֵב תפיסה ותפקוד שרירים. קבוצת התרופות הראשונה היא כדורי שינה או הרגעה, המכבים את התודעה.
אלו כוללים פרופופול, thiopental ו- etomidate, למשל. הקבוצה השנייה היא אופיואידים, שמבטלים את התחושה של כְּאֵב. אלו כוללים פנטניל or קטמין, שיש להם השפעה הרבה יותר חזקה מאשר מורפיום.
קבוצת הסמים האחרונה היא מרפי שרירים. אלה נועדו לכבות את השימוש של המטופל בעצמו בשרירים כך אוורור וגם תנועה של השרירים מבחוץ עובדת טוב יותר. דוגמאות ל מרפי שרירים הם סוצציניכולין או רוקורוניום.
מרבית תרופות ההרדמה ניתנות ישירות דרך דם, אך ניתן להשתמש גם בגזי הרדמה. גזי ההרדמה הידועים ביותר הם sevoflurane או isoflurane. בְּמַהֲלָך הרדמההרופא המרדים יכול לשלוט בנוסף על תפקודי הדם באמצעות תרופות.
לא כל תרופת הרדמה מתאימה לכל מטופל ולכל הליך, ולכן על הרופא המרדים לתכנן הרדמה באופן אינדיבידואלי. לכן להרדמת חירום יש סיכונים גבוהים משמעותית מהנהלים המתוכננים. פרופופול הוא אחד החזקים כדורי שינה ו תרופות הרגעה ולכן ניתן להשתמש בהם לחיסול התודעה.
פרופופול פועל באופן מהפנט באופן בלעדי ואין לו שום השפעה על התחושה של כְּאֵב. ההשפעה מתרחשת מהר מאוד ומחצית החיים ב דם הוא קצר, מה שאומר שההרדמה אפשרית עד הרגע. תופעות לוואי חמורות הן נדירות.
הֵרָיוֹן או אלרגיה לסויה הם סיבות להחרגה משימוש בפרופופול. יש לנקוט בזהירות מיוחדת בילדים. הרדמה של CO2 בדרך כלל לא אומרת הרדמה במובן הקלאסי, אותה יוזם רופא מרדים, אלא חוסר הכרה עמוק בגלל יותר מדי CO2 ב דם.
זה יכול להיגרם הן מתהליכי הגוף עצמו והן מהשפעות חיצוניות. נרקוזיס CO2 בגלל CO2 עצמו בגוף יכול לנבוע מהרעלה באמצעות תרופות או תרופות, אך גם מ- חזה פציעה או קשה עודף משקל. משותף לשלושת הסיבות הללו נשימה וכך הצטברות של CO2 בדם.
סיבה נוספת היא נשימה מלאכותית מבוקרת בצורה גרועה. זה יכול להיגרם על ידי מנגנוני ויסות שונים של הגוף, שיש להם השפעה לא רצויה על האוורור. במיוחד אספקת החמצן באחוזים גבוהים יכולה להשפיע על תפוקת ה- CO2 בגוף באמצעות מערכות שונות.
הרעלה עם CO2 מבחוץ יכולה להתרחש באמצעות תאונות. דוגמאות לכך הן הצטברות של CO2 במרתפים תוססים או בממגורות. נרקוזה ממוקדת של CO2 אינה משמשת ברפואה והיא ידועה רק בשחיטת בעלי חיים.
גזי הרדמה, הנקראים גם רפואית שאיפה הרדמה, משמשים לזירוז הרדמה כללית ושמירה עליהם. מטרתן של תרופות אלו היא לכבות את התודעה, תפיסת הכאב, מנגנוני רפלקס ושרירים הַרפָּיָה. השפעה נוספת של גזי ההרדמה היא מכוון זיכרון פער של כל מה שקורה במהלך ניהול הגזים (שכחה).
ישנם מספר חומרים שונים המשמשים כגזי הרדמה בגרמניה. ניתן להבחין בין שתי קבוצות של חומרים, אשר נבדלים במצבם המצרפי בטמפרטורת החדר. קסנון ו גז צחוק הם גזיים בטמפרטורת החדר ואילו מה שמכונה נדיפים הרדמה נמצאים בצורה נוזלית ויש להעבירם באמצעות מכשיר אידוי.
הגורמים המקובלים בקבוצת חומרים זו הם איזופלוריין, סבופלוריין ודספלוראן. האפקט של גז הרדמה ניתן לייחס לקשירה גבוהה של חומרים שומניים (ליפופיליות). משמעות הדבר היא כי ניתן להעביר את הגזים בקלות לדם לאחר מכן שאיפה וניתן לשלוט על ריכוזם.
הגזים מצטברים בעיקר ברקמות שומן, כמו מוֹחַזה יתרון מכיוון שמנגנוני התודעה שיש לשלוט עליהם נשלטים משם, וכך ההשפעה של ה גז הרדמה מתרחשת במהירות. מנגנון הפעולה המדויק של גז הרדמה אינו מובן לחלוטין. עם זאת, תגובות בקירות התא ובערוצי היונים נדונות וחושדות.
בהרדמה מודרנית, שונה הרדמה משמשים בדרך כלל כדי למזער את תופעות הלוואי של חומר אחד על ידי תרופה אחרת. לא ניתן להכליל את תופעות הלוואי של גז הרדמה, מכיוון שהן שונות מתרופה לתרופה. עם זאת, לכל החומרים המשותף שהם עלולים לגרום לפגיעה מטבולית מסכנת חיים עם עלייה נלווית בטמפרטורת הגוף (היפרתרמיה ממאירה) כתופעת לוואי.
למרות הנדירות של תופעת לוואי זו, זהו סיבוך חששני מאוד של כל הרדמה שאיפה חומרי הרדמה. תופעות לוואי אחרות כוללות פגיעה תלויה במינון לֵב שְׁרִיר, כלי ו דרכי הנשימה. חיסול ב כבד יכול גם לגרום נזק לכבד. גז ההרדמה מוסר מהגוף על ידי נשימה להוציא את הגז עם סיום הפעולה ולהעיר את המטופל שוב.
