נספח: מבנה, פונקציה ומחלות

הנספח ממוקם שוב בתחילת המעי הגס ויש לו צורה של "ללא מוצא". המונח הרפואי שלו הוא שומן או שסתום. הנספח ידוע בעיקר בזכות דלקת התוספתן.

מהו הנספח?

אינפוגרפיקה המציגה את האנטומיה והמיקום של דלקת התוספתן. לחץ על התמונה להגדלה. החלק הראשון של המעי הגס, ממוקם קדמי מימין ציצת האיליאק, מוכר פחות בשמו הרפואי, "caecum", מאשר במונח הנספח הנפוץ יותר. שם זה נובע מהעובדה שהמעי הגס מסתיים "בעיוורון" (מלטינית: caecus = עיוור) בנקודה זו, כלומר פשוט נגמר לאחר כ 6-8 ס"מ בכיוון אחד. עם רוחב של כ- 7 ס"מ, הנספח, כקטע הרחב ביותר של כולו מעי גס, מהווה אפוא מעין חדר כניסה לחלק העולה הסמוך ישיר של המעי הגס, המעי הגס העולה.

אנטומיה ומבנה

בצד שמאל, מעי דק עובר דרך המסתם האיליאקקל (המכונה גם "שסתום הבוהין") לתוספת, שניתן לראות גם בצורה של בליטה קטנה. הקצה התחתון, בקפדנות ראשיתו של מעי גס, ניתן למקם חיצונית על ידי ציור קו דמיוני בין הטבור לקצה הימני הקדמי של ציצת האיליאק. בערך באמצע שורה זו נמצאת "נקודת מקברני" שבה התוספתן vermiformis משאיר את התוספת. לרוב מכנים זאת בטעות נספח, ו דלקת של הנספח (דלקת התוספתן) אינו, באופן קפדני, אמיתי "דלקת התוספתן". הנספח מכיל הרבה רקמות לימפה במבנה הקיר שלה ולכן ממלא תפקיד חשוב עבור המערכת החיסונית נגד אנטיגנים הנספגים דרך מערכת עיכול. זה מסופק בעיקר על ידי המרק עורק קדמי (עורק התוספתן הקדמי) ועורק הצוואר האחורי (עורק התוספתן האחורי), שמקורם בעורק האיילוקולי. כמו שאר המעי הגס, הנספח, בניגוד ל מעי דק, אין לו וילי. הגידול בשטח החשוב כל כך לפעילות המעי מתרחש כאן, כמו במעי הגס כולו, דרך מה שמכונה קריפטים ו haustra, שנוצרים על ידי קמטים של רירית המעי הגס.

פונקציות ומשימות

מבחינה אבולוציונית, לנספח היה תפקיד מהותי בעיכול רכיבי מזון עשירים בסיבים בבני אדם בעבר והוא עדיין עושה באוכלי העשב. עם זאת, אנושי דיאטה השתנה מאוד, אנחנו לא רק אוכלים יותר בשר היום, אלא גם מכינים אוכל הרבה יותר לעיכול וקל יותר לעיכול. לפיכך, הנספח רק ראשוני או שאינו קיים עוד בבני אדם ובקרניבורים טהורים, בעוד שבאוכלי העשב הוא אפילו מבוטא באופן חלקי יותר מאשר בבני אדם. בנוסף, הנספח משמש מאגר להתיישבות חיידקים של המעי הגס. זה גם ממלא תפקיד חשוב על ידי תמיכה בצמחיית המעי ובחיידקים הסימביוטית שלה "בתקופות משבר"

במחלות שלשול קשות, בהן כל פלורת מעיים נהרס לעתים קרובות, אלה בקטריה יכול לשרוד בנספח. לפיכך הם זמינים שוב להתיישב פלורת מעיים לאחר התגברות המחלה.

מחלות, תלונות והפרעות

בנוסף למחלות שעלולות לפגוע בכל כולו מעי גס וכך גם הנספח (למשל, קוליטיס כיבית, מחלת קרוהן, סרטן המעי הגס), יש למעשה רק מחלה אחת ידועה שמוגבלת לנספח בלבד: דלקת התוספתן, שהיא דלקת של הנספח הוורמפורמי של התוספתן. זה קורה לרוב אצל ילדים ובני נוער. עם זאת, דלקת התוספתן בפועל (טיפפיליס) קיימת רק כאשר חלקים מהנספח מעבר לנספח מושפעים מה דלקת. הכי שכיח גורם לדלקת התוספתן הם זיהומים עם פתוגנים או חסימה על ידי צואה או גופים זרים אחרים (למשל אבני דובדבן). באבחון יש לשים לב במיוחד לקשים כְּאֵב סביב הטבור וב בטן אֵזוֹר. כאן, נקודת מקברני, בה המטופל רגיש במיוחד כְּאֵב במקרה של דלקת התוספתן, נכנס שוב לנקודה חשובה במהלך המישוש (מישוש). עם הזמן, דלקת התוספתן יכולה עוֹפֶרֶת מגירוי קל לדלקת קשה לנקב בקיר (ניקוב לחלל הבטן החופשי) וכך ל דלקת הצפק, אשר, אם לא מטפלים בו, עלולים להפוך לסכנת חיים. כיום, נספח מודלק מוסר באופן יחסית לא מרהיב בעזרת שיטות ניתוח לפרוסקופיות, כך שהחולה בדרך כלל כשיר ומוכן לפעולה לאחר מספר ימים.