נמק גז

גז נֶמֶק (בצקת גז; ICD-10-GM A 48.0: גז נֶמֶק [בצקת גז]) מתאר זיהום עם קלוסטרידיה של קבוצת הגנגרן. ברוב המקרים, הזיהום נובע מזיהום פצעים בחיידק Clostridium perfringens.

קבוצת גנגרן הגז כוללת:

  • קלוסטרידיום היסטוליטיקום
  • קלוסטרידיום נובי
  • Clostridium perfringens סוג A - אחראי על 60-80% מהמקרים.
  • Clostridium septicum

קלוסטרידיה הם יצירת רעלים ונבגים בקטריה שהם אנאירובים מחייבים (אורגניזמים שאינם דורשים חינם חמצן לחיות). הרעלים גורמים למות הרקמה במקום הנגוע. גז נוצר גם ברקמה.

התרחשות: הפתוגנים מופיעים ברחבי העולם. הם נמצאים בעיקר באדמה, אך גם באבק ו מַיִם. קלוסטרידיה הם חלק מהטבעי פלורת מעיים ופלורת המין הנשית.

נבגי החיידק עמידים מאוד בפני חום והתייבשות.

אפשר להבחין בין אקסוגני לבין זיהומים אנדוגניים. זיהומים אקסוגניים נובעים מזיהום של פצעים (למשל במהלך פציעות מקריות), זיהומים אנדוגניים מקורם בדרך כלל במעי ומופיעים במחלות ממאירות (ממאירות) קשות כגון מחלות גידולים (סרטן).

תקופת הדגירה (זמן מהידבקות עד להופעת המחלה) בזיהום אקסוגני היא בדרך כלל מספר שעות עד 5 ימים.

יחס המין: גברים לנקבות הוא 2-3: 1.

שכיחות שיא: זיהום אנדוגני (דלקת המעי הגס) מתרחש בעיקר ב ילדות. הזיהום האקסוגני (גז נֶמֶק) מופיע לעיתים קרובות אצל אנשים בגילאי 35 עד 40.

בגרמניה המחלה מופיעה רק לעיתים נדירות.

מהלך ופרוגנוזה: גנגרן גז היא מחלה קשה ומסכנת חיים. זה מלווה בהתפרצות פתאומית של פצע כְּאֵב, שעוצמתו עולה. הקורס יכול להיות מכריע עוֹפֶרֶת למוות תוך כמה שעות.

הקטלניות (תמותה ביחס למספר האנשים הסובלים מהמחלה) היא עד 50%, אפילו עם נאותה תרפיה.

בגרמניה לא ניתן לדווח על המחלה על פי חוק הגנת הזיהום (IfSG).