ניתוק רשתית: גורם, תסמינים וטיפול

ניתוק רשתית היא עין חריפה מצב. אם יש חשד, an רופא עיניים יש לראות מיד כדי למנוע אפשרות עיוורון.

מהי ניתוק רשתית?

תרשים סכמטי המציג את האנטומיה ו מבנה העין עם ניתוק רשתית. לחץ להגדלה. ניתוק רשתית בתוך העין האנושית נמצא א מצב המתרחש לעיתים רחוקות יחסית. עם זאת, ברגע שהתרחשות ניתוק הרשתית, היא מייצגת מצב חירום עיניים מוחלט, שכן לעתים קרובות רואים התקדמות לעבר מרכז הראייה. ניתוח נרחב מיידי אמצעים ואז נדרשים לשמר את הראייה של המטופל. ישנם גורמים שונים לניתוק רשתית, אך בסך הכל ניתן לטפל בהם בדרך כלל. רוב החולים שנפגעו הם בדרך כלל בין 40-70 שנים. לכן מדובר במחלה טיפוסית של זקנה. הרשתית שוכנת בחלק האחורי של העין על קטע רקמות של פיגמנטים ומכילה תאים חושיים, מה שמכונה מוטות וקונוסים. מוטות וקונוסים אלה משולבים בתאי רקמת הפיגמנט בצורה מיוחדת, שילוב זה משמש לשמירה על כוחות היניקה בעין. הרשתית אחראית על העברת הגירויים התחושתיים האופטיים הנספגים אל ה- מוֹחַ. אם הוא מתנתק מרקמת הפיגמנט שעליה הוא מונח, זה נקרא ניתוק רשתית.

סיבות

כאשר כוחות מתיחה פועלים על הצמתים בין הרשתית לרקמת הפיגמנט, קשרים אלה נשברים ואובדן הראייה ממשמש ובא. אנשים שנפגעו מניתוק רשתית הם בדרך כלל בין 50 ל -70. המשמעות היא שברוב המקרים ניתוק הרשתית קשור לגיל, אם כי כאן לקבוצת החולים בקוצר ראייה יש סיכון גדול יותר להיות מושפע מניתוק רשתית. עם הגיל, דמעות יכולות להתפתח ברשתית כאשר ההומור הזגוגי של העין משתנה עם הזמן. הידבקויות עשויות להיווצר גם בדמעות, מה שגורם לזגוגית למשוך את הרשתית יחד איתה כשהיא מתחילה להתכווץ. אפקט המשיכה הזה יכול להיות כה חמור עד להתרחשות ניתוק רשתית. חלק מהמצבים הקיימים מראש המשפיעים גם על העין יכולים להיות הגורם לניתוק רשתית. מחלות אלה כוללות, למשל, סוכרת, מחלת מעילים, מחלת ליים, ו שחפת. במחלות אלה, חילופי הנוזלים בעין מופרעים. זה מוביל לשקעים המניעים טריז בין הרשתית לשכבת הרקמה הבסיסית. כתוצאה מכך מתרחשת ניתוק רשתית. גידול בעין יכול להיות גם הגורם לניתוק רשתית, מכיוון שהוא יכול לעקור את הרשתית.

תסמינים, תלונות וסימנים

מאפיינים אופייניים לניתוק רשתית מתבטאים בשינויים בתפיסה החזותית. הבזקי אור המופיעים בשדה הראייה נראים בעיקר בחושך. אם אנשים מושפעים מזיזים את עיניהם, המתיחה מועברת לרשתית המתוחה ומפעילה פוטופסיה. במקרים חמורים יותר, חולים סובלים ממה שמכונה גשם מפויח, הדומה לעיתים טיסה נחילי יתושים. דמעות או אפילו שטפי דם עוֹפֶרֶת למומנטום בדפוס התנועה שלהם. הם לא נשארים במיקומים זהים כמו במקרה של גושי תאים בגוף הזגוגית. אם הראייה פוחתת לחלוטין באזורים מסוימים, הרופאים מדברים על אובדן שדה הראייה (סקוטומה). תופעה זו מתפשטת לא פעם לאט. אנשים מושפעים מתארים צל הולך וגדל לאט המכסה יותר ויותר את שדה הראייה. מהלך התפשטות בדרך כלל מנוגד למצב הניתוק. וילון נופל וכהה מעיד על בעיות ברשתית התחתונה. ביטויים כאלה נחשבים למקרה חירום ודורשים טיפול מיידי על ידי רופא עיניים. כל הסימפטומים המתוארים אינם נתקלים בהכרח בבידוד. שילוב זה עם זה אפשרי. ישנם תסמינים המופיעים לזמן קצר בלבד. במיוחד רק הבזקי אור ספונטניים ללא השלכות נוספות אופייניים לניתוק בקצה החיצוני של הרשתית. לפיכך, נזקים קטנים יותר נותרים לעיתים קרובות מבלי לשים לב אליהם. אם נקודת הראייה החדה ביותר (מקולה) מושפעת, החולים סובלים מפגיעה קשה בראייה באופן משמעותי עקב עיוות וטשטוש. מיקום הרשתית האמוטיו נותר אפוא מכריע לביטוי הכללי של הסימפטומים.

אבחון ומהלך

אצל המטופל עצמו ניתוק הרשתית ניכר תחילה דרך גירויים בשדה הראייה. אנשים מושפעים רואים פתאום הבזקים קטנים של אור, נקודות, ערפל או קווים. הסימנים לניתוק רשתית יכולים להתברר גם בצורה של מעין "גשם מפויח". תפיסת צללים או וילון כהה אפשרית גם כן. אם מתרחשות הפרעות ראייה כאלה, רופא עיניים יש להתייעץ מיד וללא היסוס, זה יכול להיות ניתוק רשתית! הרופא ישתמש בשיטות בדיקה מיוחדות כדי לקבוע אם קיימת ניתוק רשתית וליזום הלאה אמצעים בשביל יחס.

סיבוכים

סיבוכים שונים יכולים להופיע במהלך הטיפול בניתוק רשתית. לדוגמא, לאחר ניתוח מוצלח, קיים סיכון כי הרשתית תנתק שוב, ודורשת הליך כירורגי נוסף. במקרה זה, ייתכן שיידרש גם ניתוח כריתת רחם pars plana, בו מסירים את גוף הזגוגית של העין. במקרים נדירים, חומרים המשמשים לטיפול בניתוק רשתית, כמו פקקי קצף או קלטות המוצמדות סביב גלגל העין, עלולים לגרום לחוסר סובלנות ותגובות הגנה מצד הגוף. במקרה כזה יש להסיר את החומרים שוב. בניתוח כריתת רחם של pars, גוף זכוכית של העין מוחלף בגז או בשמן סיליקון. האחרון יכול עוֹפֶרֶת לקטרקט אצל המטופל ויש בכל מקרה להסיר אותו מהעין שוב לאחר שנה. באופן עקרוני, כל הליכי הרשתית נושאים את הסיכון המשני ברקית, בו לחץ העין עולה. גם עם טיפול מוצלח בניתוק רשתית, איכות הראייה של המטופל בעין הפגועה נותרת לקויה. אם דלקת או שמחלת גידול היא הגורם לניתוק רשתית, טיפול מוצלח תלוי במידה רבה גם ברזולוציה של הדלקת או בהסרת רקמה גידולית. יש לטפל בניתוק רשתית בכל מקרה, אחרת זה מוביל ל עיוורון של העין.

מתי כדאי ללכת לרופא?

יש להציג לרופא ירידה פתאומית בראייה. אם הראייה פוחתת משמעותית תוך מספר דקות או שעות, יש חריפה בריאות מצב שיש להציג לרופא באופן מיידי. ללא התייעצות רפואית מהירה, קיים סיכון לאובדן ראייה נוסף. במקרים חמורים וללא טיפול, עיוורון של האדם המושפע יתרחש. יש לבחון ולטפל באופן מיידי בראייה מטושטשת, הפרעות תפיסתיות או חוסר יכולת לזהות עצמים מסוימים. אם כבר לא ניתן להגדיר בבירור את קווי המתאר הרגילים של אנשים או מבנים מהסביבה הקרובה, קיימת מחלת עין בה נדרשת פעולה מהירה. אם האדם המושפע כבר לא יכול לזהות בבירור או להקצות דפוסי תנועה של אנשים או מכוניות חולפות, יש סיבה לדאגה. אם לאדם המושפע יש תחושה שיש נחיל יתושים מול שדה הראייה שלו או מדווח על מוזרויות אחרות של תפיסה חזותית, יש לפנות לרופא. עיוותים או שינויי צבע בראייה הם סימנים אחרים לאי סדירות קיימת. אם האדם המושפע מדווח על וילון שחור אותו הוא תופס מול שדה הראייה שלו, יש לפנות לרופא. מנקודת מבטו של המטופל נראה שהווילון יורד אט אט וזהו החמרת הראייה ברציפות.

טיפול וטיפול

אם אושר החשד כי התרחשה ניתוק רשתית, בדרך כלל אין מנוס מטיפול כירורגי בעין הפגועה. סוג הטיפול שנבחר בסופו של דבר על ידי רופא העיניים תלוי בסיבות המדויקות ובהיקף הניתוק הרשתית המדובר. אם יש רק קרעים קטנים על הרשתית, ניתן לתקן את אלה בעזרת בדיקות לייזר. קר לפעמים משתמשים גם בחיישנים. אם גוף הזגוגית נסוג פנימה ובדרך זו משך איתו את הרשתית, יש להרחיב אותה באופן מלאכותי. זה נעשה באמצעות תקעי סיליקון. אם גוף הזגוגית כבר מעוות מדי, יתכן שיהיה צורך להסירו ולהחליפו בחומרים מתאימים אחרים, כגון שמן סיליקון מיוחד. הרוב המכריע של מקרים של ניתוק רשתית ניתנים לריפוי בניתוח, אם כי כמה מטופלים עשויים לחוות הידרדרות ראייה קבועה. לאחר ניתוק רשתית.

תחזית ופרוגנוזה

ללא טיפול, תהיה הידרדרות הדרגתית של ניתוק הרשתית וכתוצאה מכך עיוורון. ככל שאבחון וטיפול מוקדם יותר מתחילים, בדרך כלל התחזית טובה יותר. בנוסף לגורם הספציפי לניתוק הרשתית, האזור של הרשתית שנפגע מתגלה גם כחשוב מאוד לפרוגנוזה. ניתן למנוע כמעט חמישים אחוז מכל הניתוחים ברשתית על ידי מניעה אמצעים. הפרדת הרשתית הקשורה לקרע (רגמטוגני) היא בעלת הפרוגנוזה הטובה ביותר - כמעט כל ניתוקי הרשתית רגמטוגניים ניתנים לתיקון באמצעות ניתוח. אם ניתוק רשתית נמשך לתקופה ארוכה יותר, הוא יכול לקדם מה שמכונה ויטריאורטינופתיה מתרבת. זהו ריבוי רקמות תגובתי סביב גוף הזגוגית. התוצאות הן הפרעות ראייה קשות - עיוורון אינו נכלל. סיבוך נוסף יכול להתבטא בחיבתה של העין השנייה. אם, למשל, קיימת בעין אחת ניתוק רשתית הקשור לדמעה (רהגמוגני), קיים עשרים אחוז סיכון להתנתקות רשתית גם בעין השנייה לאורך זמן. מסיבה זו, חולים בסיכון גבוה צריכים לעבור בדיקת רשתית בערך פעם בשנה מגיל ארבעים. במקרה של חורי רשתית בעיניים בריאות נראה שמומלץ לטפל בהם באופן מונע באמצעות לייזר או אפילו קר יישום. בכל מקרה יש לפנות מיד לרופא עיניים במקרה של הידרדרות פתאומית וכן הופעה (חוזרת) של תסמינים של ניתוק רשתית.

מניעה

תנאי חשוב חשוב לטיפול מוצלח בניתוק רשתית לאחר התרחשותו הוא התייעצות בזמן עם רופא עיניים. מסיבה זו, יש להתייחס ברצינות רבה לכל אות אזעקה, קטן ככל שיהיה. אם מתרחשות הפרעות ראייה פתאומיות או הידרדרות ראייה, אין סיבה לחשוב פעמיים. יש להתייעץ עם הרופא במהירות מכיוון שזה יכול להיות ניתוק רשתית. לאנשים מעל גיל 40 ולחולי סוכרת מומלץ לפנות לרופא עיניים אחת לשנה, שיוכל לזהות שינויים אפשריים ברשתית ולהתחיל בטיפול לפני שמתרחשת התנתקות ברשתית. בסך הכל ניתן לקבוע כי ניתוק רשתית איבד את אימתו בימינו. תוך הקפדה על עצות לעיל על מה לעשות כאשר יש חשד לניתוק רשתית, ברוב המכריע של המקרים ניתן למנוע פגיעה בראייה כתוצאה מניתוק רשתית על ידי טיפול במשרדו של רופא עיניים.

טיפול מעקב

לאחר טיפול כירורגי בניתוק רשתית, נערכות בדיקות אצל רופא עיניים בפרקי זמן קבועים. הבדיקה הראשונה מתקיימת מספר ימים לאחר השחרור מבית החולים. פגישות המעקב נמשכות על פני מספר חודשים. תלוי באיזה הליך כירורגי נעשה שימוש, לאחר הניתוח כְּאֵב עלול להתרחש לאחר ההליך. עם זאת, בדרך כלל ניתן לטפל בו היטב על ידי מתן משככי כאבים. בנוסף, המטופל מקבל משחת עיניים או טיפות עיניים לאחר מכן. כמה זמן יש לתת אותם תלוי בממצאים בהתאמה. המטופל אינו צריך לעבור אמצעי שיקום מיוחדים. עם זאת, עליו להימנע מהרמת משאות כבדים ומפעילות גופנית ספורטיבית או דומות. הדבר תקף גם לתנועה מהירה קדימה ואחורה של העיניים, כמו למשל בעת קריאה. מצד שני, צפייה בטלוויזיה אפשרית ללא בעיות, כמו גם הליכה, כביסה שער ולהתקלח. עם זאת, יש להימנע מכל אי שקט או שפשוף בעיניים. במהלך השבוע הראשון החולה מרכיב תחבושת או משקפי מגן ביום. יש להיזהר במיוחד במהלך ששת השבועות הראשונים שלאחר הניתוח, מכיוון שהסיכון לסיבוכים הוא הגבוה ביותר בתקופה זו. אם מופיעים תסמינים כמו הידרדרות הראייה, החשיכה או הבזקים, יש לפנות מיד לטיפול אצל רופא עיניים או מרפאת עיניים.

הנה מה שאתה יכול לעשות בעצמך

ניתוק רשתית הוא תמיד מצב חירום רפואי הדורש בדיקת מומחה וטיפול מיידי. אין שום אפשרות בתחום העזרה העצמית בחיי היומיום לטפל בהתנתקות ברשתית בעצמך, בדיוק מכיוון שהניתוק ברשתית דורש גם טיפול בהקדם האפשרי, כל שיקול של המתנה או נטילת תרופות כגון משככי כאבים לא מומלץ. הטיפול בניתוק רשתית הוא ניתוח בהקדם האפשרי לתיקון הניתוק. אין דרך אחרת למנוע אובדן ראייה. מבחינה זו, האפשרות של עזרה עצמית מוגבלת למדי להכרת תסמינים אפשריים של ניתוק רשתית ואז לפעול במהירות. באופן עקרוני, ניתוק רשתית יכול להשפיע על כל אחד ואינו בהכרח צריך להכריז על עצמו מראש. אף על פי כן, אנשים המשתייכים לקבוצת אנשים בסיכון עקב הפרט גורמי סיכון צריך לדעת אילו תסמינים יכולים להצביע על ניתוק של הרשתית. לאחר ניתוח מוצלח, המטופלים צריכים להשתתף בכל בדיקות המעקב באופן קבוע ולקחת תרופות כמתוכנן, למשל כנגד לחץ תוך עיני. שיתוף פעולה עקבי מנקודת מבטו של המטופל הוא המניעה הטובה ביותר כנגד ניתוק רשתית בתחום העזרה העצמית.