נזק לדיסק בין-חולייתי (דיסקופתיה): גורם

פתוגנזה (התפתחות מחלה)

בפריצת דיסק (BSP; דיסק בין - חולייתי צניחה), החלק הפנימי של הדיסק הבין חולייתי (Discus intervertebralis), הגרעין propulsus (הגרעין הפנימי הג'לטיני), נאלץ לאחור על ידי הטבעת הטבעת (רקמת חיבור טבעת הדיסק הבין חולייתי) לכיוון תעלת עמוד השדרה (חוט השדרה תעלה) מתוך מיטת הדיסק הבין חולייתי בין גופי החוליות. ברוב המקרים, הגרעין נכנס לתעלה רוחבית בתהליך, כך ששורשי עצב יוצאים בודדים נדחסים ו עוֹפֶרֶת לתסמינים שתוארו. תנאי ההתחלה לצניחת דיסק מתקבל על ידי ניוון של דיסק בין - חולייתי עם תצורות של קרעים קטנים ב- annulus fibrosus.

המיקומים הנפוצים ביותר (95%) של צניחת הדיסק הם:

  • בין LWK (גופי חוליות המותניים) 4 עד 5 → תסמונת גירוי שורש L5 (BSP המדיאלי), L4 (BSP לרוחב).
  • בין LWK 5 ל- SWK 1 (גופי חוליות קודש / חוליות צולבות) → תסמונת גירוי שורש S1.

אטיולוגיה (גורם)

סיבות ביוגרפיות

  • גיל חיים - גיל מבוגר
  • מקצועות - מקצועות עם
    • פעילויות עבודה המתבצעות בישיבה ובה רטט פועל על כל הגוף (למשל עקב כלי רכב חקלאיים ותובלה ישנים ולא קפיצים).
    • הרמה או נשיאה של מטענים כבדים או פעילויות בתנוחת כיפוף תא מטען קיצונית.
    • בעיקר חשיפה אנכית לרטט של כל הגוף בזמן הישיבה.

סיבות התנהגותיות

תרופות

זְהִירוּת. שלושה חודשים ויותר של גלוקוקורטיקואיד סיסטמי תרפיה מגדיל את הסיכון ל אוסטאופורוזיס ב-30-50 אחוזים. במקרה של תרפיה עם מדוד מנה משאפים, כגון אסתמה בסימפונות, תופעת לוואי זו אינה מתרחשת.

סיבות אחרות

  • עליית לחץ בבטן כמו התעטשות או שיעול.