תרגילים | פיזיותרפיה להלוקס וולגוס

תרגילים

1.) התרגיל החשוב ביותר בהתחלה הלוקס ולגוס היא התפשטות פעילה של הבוהן הגדולה הרחק מהאצבעות האחרות. המטופל יכול לעשות זאת בישיבה.

אם למטופל יש שליטה טובה וניידות באצבעות הרגליים, ניתן פשוט להניע את הבוהן כמה פעמים רחוק ככל האפשר מהאצבעות האחרות. הבוהן לא צריכה להיות כפופה או נמתחת, אלא צריכה להישאר ברמה עם האצבעות האחרות. 2.)

אולם ברוב המקרים ניידות כף הרגל מוגבלת הלוקס ולגוס וקשה למטופל לשלוט באופן פעיל בשריריו ולבצע את התנועה. במקרה זה, תמיכה פסיבית קלה יכולה לעזור. המטופל מזיז את הבוהן עם הידיים למצב הרצוי ומנסה לתמוך בתנועה באמצעות ה- שרירי כף הרגל ולקיים את התפקיד הסופי באופן עצמאי.

לאחר תרגול חוזר ונשנה, תאום משתפר ומתקבלת התנגדות מדריך קלה, ולכן די בנגיעה בצד הפנימי של הבוהן הגדולה. 3.) על מנת להפחית את העומס על קדימה וכך ההתקדמות של הלוקס ולגוס, תרגילים המאמנים את קשת כף הרגל מועילים. לשם כך, תרגילי אחיזה, הליכה יחפה או תאום מתאימים תרגילים על שטח לא אחיד או נע. ניתן למצוא תרגילים נוספים במאמרים:

  • תרגילי הלוקס וולגוס
  • תרגילים למפרק מפרקים מטטרסופאלאנגלי
  • תרגילי תיאום ושיווי משקל

הנעלה

יש סדים התומכים בהאלקס וולגוס ומביאים את הבוהן הגדולה למצב הנכון. לבישת סדים אלה יכולה להקל כְּאֵב ולמנוע את התקדמות הלקס וולגוס, אך זהו מדד פסיבי גרידא שאינו מחזק את השרירים. אם מסירים את הסד, כבר לא ניתן להחזיק את הבוהן במצב המשופר. סד האלוקס ולגוס מתאים רק לחולים בהם המפרק עדיין נייד מספיק כדי להתגייס למצב המתאים.