ניהול לחצים

המונח לחץ מתייחס מצד אחד לתגובות נפשיות ופיזיות (סומטיות; גופניות) הנגרמות על ידי גורמי לחץ (גירויים חיצוניים ספציפיים; זנים) המאפשרים לגוף להתמודד עם דרישות מסוימות, ומצד שני למתח הגופני והנפשי. התוצאות. לחץ לכן ניתן לתאר כל תגובה הגיונית של הגוף לסכנה אפשרית. אלה "תגובות להילחם בטיסה". תגובה שהייתה הכרחית להישרדות במהלך האבולוציה - במיוחד בתקופת הציידים-לקטים. את כל לחץ ניתן להסביר בקלות את תגובות הגוף על ידי תגובה כזו למאבק במעוף. אם הסכנה מאיימת, על האורגניזם להכין את עצמו לפעילות גופנית. לצורך זה, ה לֵב קצב עליות, דם מועבר מאיברי הבטן (אברי הבטן) לשרירים, ובמקביל התפיסות מצטמצמות למינימום. כְּאֵב התחושות נמסרות, היכולות הקוגניטיביות מצטמצמות במידה ניכרת המערכת החיסונית מתכונן לפציעות אפשריות וכך האורגניזם מוכן לטיסה או להילחם. אם האנרגיות הנגישות בדרך זו אינן מתפוגגות, הסימפטומים של לחץ קבוע נובעים (ראה להלן). מנגנון זה חל הן על מה שמכונה אוסטרס, כלומר לחץ הנתפס כנעים, והן על אי התאמה, כלומר לחץ הנתפס כלא נעים. ככל שהמתים גבוהים יותר, כך הופעתה של אוסטרס מעכבת יותר, מכיוון שהמצוקה מקטינה את העברת העצבים הסרוטונרגית. העברה עצבית סרוטונרגית היא שחרורו של נוירוטרנסמיטר (Messenger) סרוטונין וקשירת אותו לקולטן. המונח מתח לרוב מנוצל לרעה ומובן לא נכון. ראשית, "מתח" מובן כתגובה נורמלית ובעיקר הכרחית של גופנו לדרישות המוטלות עלינו. "לחץ" הוא אפוא מצב פיזי ונפשי של הפעלה והתרגשות. רק אנחנו עצמנו מחליטים אם לחץ "מעורר" אותנו או שהוא גורם לנו לחלות. אם האורגניזם לא היה רגיש ללחץ, הוא לא היה מגיב לגורמים החיצוניים ולכן לא היה מסוגל להסתגל ולא יהיה בר קיימא. מכאן נובע שיש לאזן בין הדרישות הנתפסות לבין אסטרטגיות ההתמודדות הקיימות. גורם מניעה מרכזי של מתח קבוע הוא הסגר הנפשי עם נסיבות מלחיצות, כלומר הפסקת מחשבת יתר פתולוגית. רצוי לחשוב על נושאים מלחיצים כמה שפחות אם הם נתפסים כמתח סובייקטיבי. אם הדבר נתפס ככביד סובייקטיבי, המשמעות היא שהגוף הגיע לגבול "יכולת העתודה האנרגטית" שלו. כתוצאה מכך מתרחש מתח חמצוני מוגבר. ניתן לפצות על מחשבות שליליות, כלומר מחשבות לא מתאימות, רק על ידי מחשבות דוחקות הנתפסות כנעימות. מדד מכוון מטרה לכך הוא פסיכותרפיה, על מנת לפתח מבני חשיבה חיוביים ואופטימיים. זה יכול להיות תהליך ממושך למדי במקרה של חוויות כמו טראומה (למשל פגיעה נפשית).

תסמינים או תלונות על לחץ:

הפרעות פסיכובטגטיביות

  • קצב דופק מהיר יותר, עלה דם לחץ.
  • שינויים בדפוס הנשימה: נשימות הופכות למהירות יותר וגם משך זמן קצר יותר - זה יכול להוביל ל"היפרוונטילציה "
  • יובש בפה, יובש בגרון
  • ידיים ורגליים רטובות
  • תחושת חום
  • אי שקט, עוויתות

הפרעות אורגניות (ככלל, אלה כבר מחלות משניות של מתח קבוע).

לחץ מוביל, בין היתר, אל קורטיזול ושחרור קטכולאמין (ביוגני אמינים נוראדרנלין, דופמין ו אדרנלין), זה בתורו יכול להיות הגורם למחלות משניות רבות.

מחלות כתוצאה ממתח

להלן המחלות החשובות ביותר העלולות להיגרם על ידי לחץ:

ניהול מתח או ניהול מתח

לאנשים יש אזורי חיץ שונים, הנקראים משאבים בודדים, איתם הם מתמודדים עם הלחצים היומיומיים. משאבים אלו יכולים להיות הערכה עצמית גבוהה, מתנות אמפתיה בינאישית או הכשרה טובה מצבהיבטים נפשיים, בין אישיים ופיזיים קשורים זה בזה. לדוגמא, לחץ רב בחיי העבודה יכול להישאר ללא השפעות שליליות אם קיימת סביבה משפחתית חזקה. סביבה משפחתית יציבה או מעגל חברים שממנו צומחת תחושת רווחה הם גורם מניעתי משמעותי למתח כרוני. תכונות אופי פרטניות משפיעות גם על לחץ: אדם אחד לוקח הכל ל לֵב והשני עושה את המיטב מכל דבר. המושג חוסן משמש לתיאור יכולתם של אנשים להתחדש באופן עצמאי לאחר משברים עמוקים, במובן של ויסות עצמי. ככל שעמידות גבוהה יותר, כך היכולת להשלים עם לחץ פסיכולוגי חזקה יותר וההסתברות להסתכל קדימה ולמצוא פתרונות. יכולת החוסן היא מאפיין אינדיבידואלי. זה כפוף לגורמים גנטיים כמו גם אפיגנטיים, שמקורם ברובם בשלב מוקדם ילדות. המוקד של ניהול מתח או ניהול מתח הוא:

  • אינטליגנציה רגשית אינטליגנציה רגשית קובעת כיצד מרגישים או מנהלים מתח. הוא מתאר את הדרך בה מתמודדים באופן אינטואיטיבי עם אנשים אחרים ומצבים קריטיים. האופן שבו מתמודדים עם אנשים שונה בהתאם למאפייני ההמיספרות של מוֹחַ. ככל שהשמאל שולט יותר מוֹחַ הוא (= חשיבה אנליטית), ככל שהמוח הימני הוא יותר עובדתי ושולט יותר (= חשיבה ורגשות מרושתים), כך הוא אמוציונלי יותר.
  • תמיכה חברתית בלי אנשים ל לדבר ללא תמיכה של שותפים, משפחה או חברים חסר עזרה חשובה בהתמודדות עם מצבי חיים ולחץ. הם נותנים כוח. אירועים ולחצים קריטיים רבים מאבדים את האימה שלהם כל עוד יש לך אנשים שאכפת להם ממך ועמם אתה יכול לדבר ואשר מציעים עזרה. הערה: כל עוד אתה במצב נפשי טוב, דיאלוג עצמי בריא חיובי יכול להוות חלק משלים מתאים לסביבה החברתית בהתמודדות עם לחץ.
  • אסטרטגיית התמודדות חיובית או התמודדות אסטרטגיות התמודדות או התמודדות (באנגלית: להתמודד, "להתמודד, להתגבר") מתייחסת לדרך ההתמודדות עם אירוע חיים (כאן: מתח) או שלב בחיים הנתפס כמשמעותי וקשה. [כאן: יכולת להתמודד באופן בונה עם מצבים קריטיים או לחצים = צמצום מחלות]. בניגוד לאינטליגנציה רגשית, ניתן ללמוד אסטרטגיות התמודדות בונות.

מבחינים בין:

  • אסטרטגיות התמודדות חיוביות - יכולת להתמודד בצורה בונה עם מצבים קריטיים או לחצים = הפחתת מחלות.
  • אסטרטגיות התמודדות שליליות - עמדות מחזקות מתח כמו האשמה עצמית, בידוד מבני אדם אחרים = קידום מחלות.

ניהול לחצים

דרכים רבות עוֹפֶרֶת לניהול מתחים. הכוונה היא לכל הפעולות השומרות על הנפש בריאות כמו לפגוש חברים, פעילות גופנית, צחוק, למידה ושלווה. להלן העמודים התומכים של ניהול מתח:

  • ניהול זמן
  • דיאטה בריאה
  • ספורט ופעילות גופנית
  • היגיינת הנפש
  • קשרים חברתיים
  • מנוחה ושינה קבועים - מדיטציה אם נחוץ.
  • למידה תחום ידע חדש (למשל שפה), אם הוא קשור בשמחה ומוטיבציה.