השפעה
אל האני כְּאֵב התרופות פועלות בעיקר על ידי חסימת האנזים cyclooxygenase. אנזים זה ממלא תפקיד מכריע ביצירת מה שמכונה פרוסטגלנדינים. פרוסטגלנדינים הם חומרי איתות המתווכים תגובה דלקתית וכך כְּאֵב.
יתר על כן, לתרופות אלו השפעות נוגדות קרישה שונות, ולכן דם נעשה קצת יותר נוזלי. יותר חזק משככי כאבים נקשר לקולטן האופיואיד ב מערכת העצבים וכך לכבות את התפיסה של כְּאֵב. במיוחד אלה חזקים משככי כאבים (אופיואידים) מובילים למצבים אופוריים, אך גם להגבלות על תפקוד הדם (לֵב ופונקציה נשימה).
למרות שאלכוהול קושר קולטנים אחרים, הוא מפעיל בתחילה גם מצבים אופוריים. עם זאת, רמות אלכוהול גבוהות יותר מובילות גם לבעיות בתנועה תאום. אובדן הכרה יכול להתרחש גם.
ההשפעה של נטילת אלכוהול במקביל היא שהכאב מצטמצם גם כן, אך תופעות האלכוהול האופייניות מתרחשות במהירות רבה יותר מכיוון ש- דם מדולל והאלכוהול מופץ במהירות רבה יותר בגוף. לכן, לכמות האלכוהול הנצרכת יכולה להיות השפעה חמורה על הגוף הרבה יותר מהר. במיוחד אם אתה שותה הרבה מהר, אתה יכול להרגיש את השפעות האלכוהול במהירות רבה. פירוק האלכוהול מתקדם די לאט עם ירידה של 0.1 ל 0.2 לאלף לשעה.
השיעור הסופי בו פירוק האלכוהול תלוי בגורמים בודדים, שיכולים להיות גנטיים, אך גם על מין או משקל. פירוק בקבוק בירה עם 0.3 ליטר לוקח אפוא כ -3.5 שעות. ככל שהכמות גדלה או תלויה בתכולת האלכוהול של המשקה, הזמן הדרוש להשפלה גדל באופן טבעי.
בצריכה מעורבת קשה להבין כמה פרל דם אחוז האלכוהול הוא וכמה זמן ייקח עד שהאלכוהול הזה יתפרק. רק בגלל שהשפעת האלכוהול פוחתת לא אומר שהאלכוהול כבר נשבר לחלוטין. התמוטטות של משככי כאבים לוקח גם מספר שעות ומלווה ביצירת מוצרי פירוק.
לא ניתן לתת משך קונקרטי, אך עדיף לא לצרוך אלכוהול בכלל ביום נטילת משככי הכאבים או לתת לחלוף לפחות 12 שעות. ה כבד הוא האיבר המטבולי המרכזי הממלא תפקיד מכריע בפירוק חומרים רבים. זה חל גם על פירוק אלכוהול או משככי כאבים.
10 אחוז מהאלכוהול הנצרך מופרש ללא שינוי דרך הכליות או מונשם דרך הריאות. 90 האחוזים הנותרים מחולקים ב כבד. שם האלכוהול מתפרק למוצר הפירוק אצטאלדהיד, שמצד אחד אחראי על ההנגאובר למחרת בבוקר, אך מצד שני יש לו גם השפעות של נזק לתאים, כלומר הוא תוקף את כבד תאים ומגביל את תפקודם.
כתוצאה מכך הכבד אינו יכול למלא את תפקידו בפירוק שומן, הכבד מייצר יותר שומן במקום לפרק אותו. שומן זה נשמר בתאי הכבד ובצריכתו לאורך זמן רב יותר, כבד שומני הוא הראשון להתפתח. שלב זה של נזק לכבד הוא בהתחלה הפיך, הכבד יכול להחלים.
אם, עם זאת, המטופל ממשיך לשתות, אלכוהול המושרה דלקת בכבד מתפתח, מה שיכול להוביל ל שחמת הכבד. שחמת הכבד היא בלתי הפיכה מצב בהם הוחלפו תאי הכבד ב רקמת חיבור ו תפקוד הכבד נפגע באופן בלתי הפיך. ידוע מאוד כי אלכוהול עלול לפגוע בכבד, אך כל תופעת לוואי עשירית של תרופות משפיעה גם על הכבד.
בין התרופות הללו יש בעיקר משככי כאבים, כגון אקמול או תרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות (NSAID). אלה כוללים משככי כאבים אספירין® או איבופרופן. התמוטטותם מתרחשת גם בעיקר בכבד.
כאשר לוקחים אותו פעם אחת ובמינון הנכון, בדרך כלל אין נזק לכבד. עם זאת, אם חורג מהמינון לאורך זמן רב יותר, עלול להיגרם נזק לכבד. ההשפעה של שני החומרים יחד על הכבד כמובן מזיקה מאוד.
הכבד נפגע מהאלכוהול, ואם לוקחים תרופות פוגעות בכבד, הכבד נפגע לצמיתות. תהליכי ההמרה ל שחמת הכבד שתואר לעיל יכול להתרחש הרבה יותר מהר.
