משימות
הסיבים המוטוריים של העצב הטריגמינלי אחראים בעיקר על עצבנות שרירי הלעיסה. בנוסף, הם מספקים גם שרירים קטנים של החיך, החשובים לתהליך הבליעה, ולאוזן כדי להגן עליה מפני רעש יתר. שרירים של פה הרצפה מעוצבת גם על ידי עצב זה.
אלה רלוונטיים גם לתהליך הבליעה. הסיבים הרגישים של כל שלושת ענפי העצב משמשים לתחושת המגע ו כְּאֵב בכל הפנים. ענף העין אחראי למסלול, ה חלל האף ואזור המצח, הענף העליון לפנים האמצעיות וגם לחלקים בחלל האף, כמו גם ל לסת עליונה עם חניכים ושיניים. ה לסת תחתונה הענף מספק את הפנים התחתונות, את חלל פה ואת החלקים של לשון.
שיתוק
שיתוק טריגמינלי או שיתוק טריגמינלי יכולים להתבטא בתסמינים שונים. זה תלוי היכן הנגע מתרחש ואיזה ענף של העצב מושפע. אם ענף העין מושפע, זה מוביל להפרעות תחושתיות בחלק העליון של הפנים.
בנוסף, עַפְעַף רפלקס הסגירה נחלש או אפילו לא ניתן להפעיל עוד. ואז העין כבר לא סגורה בצורה רפלקסיבית כשגוף זר נוגע בקרנית. שיתוק הענף המקסימלי פוגע בתחושה בחלק המרכזי של הפנים.
פרזיס של לסת תחתונה ענף מתבטא גם בהפרעות תחושתיות באזור המקביל. בנוסף, לעומת זאת, יש אובדן תפקוד של שרירי הלעיסה. זה מוביל לסטייה של לסת תחתונה מהצד המשותק במקרה של שיתוק חד צדדי.
שיתוק הענפים הבודדים נגרם לעיתים קרובות כתוצאה מעליית הלחץ על הפגועים עצבים, למשל עקב א מוֹחַ גידול או מפרצת. הפרעות במחזור הדם ודלקת של עצבים יכול גם להוביל לתסמינים אלה. שיתוק של כולו העצב הטריגמינלי, לעומת זאת, נגרמת על ידי ניתוק מוחלט של העצב.
זה המקום שבו כל הסימפטומים מתאחדים. שיתוק יכול להתרחש מצד אחד או משני הצדדים. אם שיתוק ענף הלסת התחתונה מתרחש משני הצדדים, הלעיסה אינה אפשרית ואם השיתוק נמשך זמן רב, שרירי הלעיסה נסוגים.
