מצב צליאק

מילים נרדפות במובן רחב יותר

אנטרופתיה רגישה לגלוטן, אשוחית ילידית, אי סבילות לגלוטן איות אלטרנטיבי: צליאק

אפידמיולוגיה תדירות

באירופה, כ -1 מתוך 500 תושבים סובלים מצליאק. נשים מושפעות לעיתים קרובות יותר מגברים. המחלה מופיעה בדרך כלל לראשונה בשנת ילדות (= ביטוי ראשון); אם מבוגרים סובלים מצליאק, זה קורה בדרך כלל בעשור השלישי והרביעי לחיים.

אל האני חוסר סובלנות לגלוטן נמשך לכל החיים, רק מה שמכונה צורה חולפת של מחלת צליאק ילדות יכול לסגת. 10-15% מקרובי המשפחה של צליאק סובלים או מושפעים גם מהם חוסר סובלנות לגלוטן. מחלות מסוימות מתרחשות בתדירות גבוהה יותר עם חוסר סובלנות לגלוטן, כמו אולריך תסמונת טרנר, טריזומיה 21, סוכרת מחלות מסוג I או מחלות אוטואימוניות.

מחלת צליאק הינה תגובה חוסר סובלנות של הגוף לגלוטן ומתבטאת כהפרעה בעיכול (= עיכול) וספיגת רכיבי מזון מה מעי דק (=תריסריון). הפרעת העיכול והספיגה מכונה באופן קולקטיבי malassimilation. חולים עם צליאק סובלים מאי סבילות לגלוטן או רגישות יתר.

גלוטן הוא חלבון דגנים, חלבון דבק שנמצא ב: אם החולים חולים בולעים בגלוטן, הם סובלים מ שלשולספיגה (= ספיגה מופרעת של רכיבי מזון) וירידה במשקל עקב פגיעה בקרום הרירי של מעי דק: הקרום הרירי של המעי הדק העליון מעוצב מחדש, וילי המעי הדק, החשובים לספיגת רכיבי המזון, נסוגים ועומק הקריפטים (= שקעים צינוריים בקרום הרירי, הממוקם בין הווילי) גדל. ברמה המיקרוסקופית, השינוי מעי דק עכשיו דומה לתמונת המעי הגס (=מעי גס), ולכן במחלת הצליאק מדברים על קולוניזציה של הקרום הרירי של המעי הדק.

  • חיטה
  • שעורה
  • שיפון
  • שבולת שועל
  • כוסמין או
  • כוסמין ירוק כלול.

סיבה להקמה

אי סבילות לגלוטן היא מחלה שבה המערכת החיסונית ייצור נוגדנים (חומרי הגנה) כנגד מרכיבי הגוף (= נוגדנים אוטואימוניים). במקרה של צליאק, נוגדנים נמצאים כנגד רקמות גלוטמינאז, אנזים (חלבון) המהווה מרכיב בתאי גוף רבים. התגובה של נוגדנים עצמיים עם גליאדין, מרכיב של גלוטן, גורם להפעלת ה המערכת החיסונית, כך שתאי דלקת נודדים לקרום הרירי של המעי הדק ושומרים שם על תגובה דלקתית. וילי המעי הדק, בליטות עדינות של המעי הדק רירית, אשר משמשים לספיגת חומרים מזינים מהמעי הדק, נעלמים (= ניוון). משמעות הדבר היא שספיגת החומרים המזינים מהמעי ל דם כבר לא אפשרי או מוגבל מאוד.