מצבים מיוחדים | דלקת בשן הבינה

מצבים מיוחדים

במהלך הֵרָיוֹן כל הרקמות הופכות רכות יותר, כך שב- חלל פה יש גם פרצות קלות יותר עבור בקטריה, שעלול לגרום בקלות לדלקת. לכן, רופאי שיניים ממליצים להסיר לפני כן שיני בינה בעייתיות וממוקמות בצורה לא טובה הֵרָיוֹןמאחר שאחרת השינויים ההורמונליים באזורים אלה עלולים לגרום לדלקת. אם בכל זאת מתרחשת דלקת, יש להחליט האם יש להסיר את שיני הבינה במהלך הֵרָיוֹן, מכיוון שזה קשור להרדמה, אולי כיסוי אנטיביוטי, כמו גם לחץ עבור האם והילד שטרם נולד.

השלב היציב ביותר לניתוחי שיניים הוא השליש השני, כאשר ניתן לבצע הליך כזה במינימום הסיכון. באופן כללי, רצוי להשלים את כל טיפולי השיניים לפני הריון מתוכנן, כולל הסרת שיני בינה הממוקמות בצורה לא טובה. א מהדק לסת מתאר חסימה של הנורמלי פה פְּתִיחָה.

זֶה צַפֶּדֶת יכול להיגרם על ידי מודלק שן בינה מכיוון שלתאים הדלקתיים יש נטייה להתפשט ולקבל צורות סיסטיקות. מכיוון שכל תגובה דלקתית מלווה בנפיחות, יתכן וחסר מקום בזווית הלסת. זה מעכב במיוחד את שרירי הלעיסה.

שריר pterygoideus lateralis, שהוא שריר הלעיסה היחיד שאחראי לפתיחת פה, נלחץ על ידי הדלקת ואינו יכול עוד לפתח את מלוא השפעתה, וכתוצאה מכך פתח מוגבל של הפה או שלם מהדק לסת. ה צַפֶּדֶת נעלם כאשר מסירים את מוקד הדלקת והנפיחות. דלקת שקיימת ישירות מאחורי שיני הבינה נגרמת בדרך כלל ממעט מדי מקום לשיני הבינה.

מכיוון שהשן לא יכולה לפרוץ ישר מכיוון שאין מקום, היא נוטה קדימה ופורצת דרך רק באופן חלקי. הקרום הרירי יוצר מכסה המנוע ובכך מציע פרצה ל בקטריה ונשאר אוכל. יתר על כן, שיני הבינה יכולות ללחוץ על השיניים הקדמיות במצב כזה ולהניע אותן.

זו התוצאה כְּאֵב באיכות לחץ ובנוסף לכך בדלקת הנגרמת על ידי בקטריה. אם המטופל לא מבקר מיד אצל רופא השיניים, קיים סיכון שתאי הדלקת יחדרו לעצם ויגרמו לציסטה או מורסה לפתח. ציסטה היא חלל מרופד בתאי אפיתל שבעבר לא היה קיים. חלל זה מלא בנוזל ולעיתים בתאי אפיתל מתים. מבחינה טיפולית, ה מוגלה של מורסה יש לנקז ולהוציא את הציסטה מהעצם יחד עם שן בינה.