OP
למרות שהכנסת ירך מלאכותית (תותבת מפרק הירך) היא פעולה נפוצה בגרמניה, יש לתכנן אותה בנפרד. כאן, צילומי רנטגן ותוכנות מחשב מיוחדות מבטיחים כי התותבת נוצרת בדיוק ושהפעולה מתוכננת במדויק. התותב שיש להכניס יכול להיות מלט או נטול מלט.
שילוב של שתי גרסאות אלה נקרא היברידי תותבת מפרק הירך. כאן ספל האצטטבולרי מוברג באגן, ואילו גזע התותבת מחומק בעצם הירך. אם משתמשים בירך מלאכותית מלטת, היתרון הוא שניתן לטעון אותו שוב מיד לאחר הניתוח.
עם זאת, גרסה זו קשה יותר להסיר שוב אם חלקים של מלאכותי מפרק ירך יש להחליף אותם לאחר כ 15 שנים. לפני שמכניסים ירך מלאכותית, המטופל לא צריך לעשות שום הכנות. תרופות העלולות לקדם דימום (אספירין או Marcumar) יש להפסיק או לא ניתן לקחת יותר.
נוסף על הרדמה כללית, ניתן לבצע את הפעולה גם בעזרת א חוט השדרה הַרדָמָה. זה הרדמה מקומית בו רק ה רגל והאגן מורדם. יתרון לעומת הרדמה כללית הוא כי חוט השדרה קרוב להרדמה קשורה בפחות סיבוכים.
במהלך הניתוח המטופל שוכב על גבו. ראשית, יש לאפשר גישה למפרק. לכן, שריר הירך מפוצל חלקית, ודואג לפצוע כמה שפחות רקמות רכות.
המפרק הישן או הירך ראש מוסר תחילה. לאחר מכן מכינים את האצטבולום על ידי הסרת מבנים מפריעים מהאצטבולום. כעת ניתן להכניס את מעטפת המתכת המייצגת את האצטבולום החדש יחד עם המעטפת הפנימית, מה שמבטיח את עצם הירך ראש מחליק בצורה חלקה בתוך המפרק.
ואז מכינים את השתל לגזע התותבת ומרכיבים את הגבעול. לאחר שמוצבים והתומכים התותבת במקומה המיועד, ניתן למקם את הירך מחדש. ואז בודקים האם המפרק מתפקד כראוי ויציב מספיק.
לבסוף, המפרק נשטף והשכבות העמוקות כגון שרירים ו רקמת חיבור נתפרים לפני סגירת הפצע. כאמור, הירך המלאכותית מחזיקה מעמד כ- 15 שנים. לאחר זמן זה, זה לא יוצא דופן לשנות את התותבת, כיוון שחלקים של המלאכותי מפרק ירך גם נשחק בהדרגה. לכן, יש לבצע בדיקות מעקב קבועות גם אם אין תלונות.
