מספר ביציות ?!
עד לאחרונה ההנחה הייתה שנשים נולדות עם מספר מסוים של ביציות, שלא יכולות להשתנות במהלך החיים. על פי אמונה זו, סברו כי אי פוריות תיווצר כאשר הביצית האחרונה הושלמה. עם זאת, מחקרים עדכניים מראים שזה לא נכון: גם בבגרותם כנראה יש עדיין תאי גזע של ביצה השחלות המסוגלים להתחלק. באופן עקרוני, ככל הנראה, ייצור של תאי ביצה חדשים עדיין אפשרי אצל נשים בוגרות, אך עדיין יש צורך במחקרים מפורטים יותר.
ביוץ
מבין הביציות הרבות בשחלה, רק אחת מתפתחת בערך כל ארבעה שבועות (על פי המחזור הנשי) לשלב בו הוא משתחרר לבסוף מהשחלה ונספג בחצוצרה. תופעה זו נקראת בִּיוּץ. כמו כל המחזור, תהליך זה נשלט על ידי הורמונים. בחצוצרה, הביצית מופרית כעת על ידי א זרע, ואז הוא יכול להשתיל את עצמו בטנה של רֶחֶם וכן הֵרָיוֹן מתחיל. אם זה לא קורה, הביצה מגיעה ל רֶחֶם לא מופרות, מה שאומר שהקרום הרירי הסמיך בשלב זה אינו נחוץ שם ונפסל על ידי הגוף, ואז הוא משאיר את הגוף הנשי יחד עם הביצה דרך הנרתיק וסת מתרחשת.
דישון תא הביצה
דישון, הנקרא גם הפריה, הוא התמזגות ביצית הנקבה עם הזכר זרע. אצל בני אדם זה יכול לקרות באופן טבעי באמצעות הזרעה במהלך קיום יחסי מין וזה אפשרי בזמן בִּיוּץ. עם זאת, התפתחות הרפואה המודרנית מאפשרת לבצע הפריה באופן מלאכותי, בעיקר מחוץ לגוף.
ישנן מספר שיטות זמינות לכך; הבסיס לכולם הוא מיצוי זרע, המתבצעת על ידי אוננות או בניתוח מה- אשכים. הפריה חוץ גופית מתבצעת במבחנה. בהליך זה יש לחלץ מהאישה ביציות.
כעת ניתן לאחד את הביצה ואת הזרע במבחנה ולמצוא את דרכם זו אל זו בכוחות עצמם, כך שההפריה בפועל יכולה להתרחש ללא עזרה חיצונית. לאחר הפרייה חוץ גופית, יש להעביר את הביצית המופרית, בדרך כלל שתיים בכל פעם, לרירית ה רֶחֶם. הסיכוי להשתלת הביצית ולהיכנס להריון הוא כ- 40% ותלוי בכמה פרמטרים ביולוגיים כמו גיל האישה.
עם זאת, ניתן גם לבצע הזרקת זרע intracytoplasmic, אשר מבוצעת בעיקר במקרה של פחות זרע תנועתי. בהליך זה, מזריקים זרע ישירות לתא הביצה באמצעות פיפטה. יתר על כן, ישנה הזרעה תוך רחמית. בשיטה זו מניחים את הזרע המופק ברחם האישה בתקופה של בִּיוּץ, כך שההפריה מתרחשת בגוף האישה.
