פרפור פרוזדורים: מניעה

מניעה של פרפור פרוזדורים (AF) דורש התייחסות לצמצום הפרט גורמי סיכון. גורמי סיכון התנהגותיים

  • דִיאֵטָה
    • ארוחה מפוארת (אוכל מפואר)
    • מחסור במיקרו-תזונה (חומרים חיוניים) - ראה מניעה באמצעות מרכיבים תזונתיים.
  • צריכת ממריצים
    • אלכוהול (אישה:> 15 גרם ליום; גבר:> 20 גרם ליום)
      • חַג לֵב תסמונת: כּוֹהֶלהפרעת קצב מושרה]; משמעותי מנה-הידרדרות תלויה בתפקוד החדר השמאלי לאחר אלכוהול (שבר פליטה (EF): הפחתה מממוצע של 58% לממוצע של 52%; אצל אנשים בריאים: ל-50-60%.
      • עלייה ב- VCF כפונקציה של כּוֹהֶל מנה.
    • טבק (עישון)
      • גם פסיבי עישון בְּמַהֲלָך ילדות: 14.3% התפתחו פרפור פרוזדורים (VHF) ממוצע של 40.5 שנים לאחר שהגיע לבגרות; העברת הרגל העישון לילדים הביאה לסיכון מוגבר של 34% לפתח VHF אצלם
    • משקאות אנרגיה (המכיל 400 מ"ג / 100 מ"ל טאורין ו -32 מ"ג / 100 מ"ל קפאין) - הארכות משמעותיות של מרווח QTc ועלייה סיסטולית דם לחץ.
  • פעילות גופנית
    • חוסר פעילות גופנית
    • עומס יתר פיזי
    • ספורט תחרותי
      • VHF שכיח יותר בקרב "ספורטאי סיבולת בגיל העמידה ומבוגרים עם היסטוריית אימונים ארוכה" (51 ± 9 שנים), כנראה בגלל מאמץ יתר של פרוזדורים שמאל; ככל שעצימות האימון גבוהה יותר, כך הסיכון ל- VHF גבוה יותר
      • הספורט התחרותי מבוסס כוח כמו כדורגל אמריקאי - שחקני הליגה הלאומית לכדורגל לשעבר (NFL) היו בסיכון גבוה פי 6 לסבול מ- VCF בהשוואה לגברים בקבוצת ביקורת מבוססת אוכלוסייה.
  • מצב פסיכו-חברתי
    • הפרעת
    • לחץ רגשי
    • תָכוּף מניעת שינה/ איכות שינה ירודה (נדודי שינה/הפרעת שינה).
    • שכול (41% סיכון מוגבר ל- VCF 30 יום לאחר שכול; סיכון מוגבר פי 1.34 בקרב מתחת לגיל 60)
    • שעות עבודה שבועיות> 55 שעות (סיכון מוגבר פי 1.4).
  • עודף משקל (BMI ≥ 25; השמנה).
    • מדד מסת גוף מוגזם (BMI) היה אחראי לכ -20% מהמקרים עם VCF:
      • BMI בגברים: 31% סיכון מוגבר.
      • BMI בנשים: סיכון מוגבר ב- 18%

זיהום סביבתי - שיכרונות (הרעלות).

  • רעש
  • טמפרטורות נמוכות

גורמי סיכון אחרים

  • חַד כּוֹהֶל שיכרון (הרעלת אלכוהול).
  • לאחר הליכים כירורגיים, במיוחד ניתוחי לב, פרפור פרוזדורים הוא סיבוך שכיח; זה שכיח יותר בהליכים של המסתם המיטרלי (עד 73%) מאשר בניתוחים עוקפים (10-33%)

גורמי מניעה (גורמי מגן)

  • גורמים גנטיים:
    • הפחתת סיכון גנטי בהתאם לפולימורפיזמים גנטיים:
      • גנים / SNP (פולימורפיזם נוקלאוטיד יחיד; אנגלית: פולימורפיזם נוקלאוטיד יחיד):
        • גן: LOC729065
        • SNP: rs10033464 באזור בין-גני.
          • קבוצת כוכבי אלל: GG (פי פי 0.92).
        • SNP: rs2200733 בגן LOC729065
          • קבוצת כוכבי אלל: CC (פי 0.86).
  • שׁוֹקוֹלַד (שוקולד מריר) בגלל פלבנולים מה- קקאו שעועית.
  • פעילות גופנית:
    • למנוע פרפור פרוזדורים, פעילויות קלות עד מאומצות כמו ריצהגולף וגינון נראים מתאימים.
    • לנשים פעילות גופנית יש סיכון נמוך יותר לפרפור פרוזדורים בהשוואה לגברים פעילים פיזית (יחס סיכון [HR] ל- 1500 לעומת 0 MET-min / week: 0.85 לנשים לעומת 0.90 לגברים); זה נכון לנשים פעילות גופנית בהיקפי פעילות שבועיים של עד 2. 500 MET-min / week (MET מייצג שווה ערך מטבולית; 600 MET-min מושגת בכ -150 דקות הליכה מהירה או 75 דקות של ריצה); לגברים, לעומת זאת, היה סיכון נמוך רק עד פעילות כֶּרֶך של כ -2,000 MET-min לשבוע; כאשר חרגו, זה כבר היה קשור לסיכון מוגבר ל- AF.

מניעה משנית

  • הימנעות מאלכוהול (הימנעות מאלכוהול): מפחיתה באופן משמעותי את מספר ומשך הפרעות הקצב. בקבוצת ההימנעות, 37 מתוך 70 חולים (53%) חוו לפחות הישנות אחת של AF לעומת 51 מתוך 70 חולים (73%) בקבוצת הביקורת.
  • חוסמי בטא מגנים מפני לחץפרפור פרוזדורים המושרה: בעוד שמתח וכעס הגדילו באופן משמעותי את הסיכון ל- AF (יחס הסיכויים 22.5), ההשפעה הייתה קטנה בהרבה בקרב חולים הנוטלים חוסמי בטא, עם יחס הסיכויים של 4.0.

מניעה אופרטיבית:

  • סטנט השתלות בקרדיוטים.
  • חסימה של תוספת פרוזדורים שמאל (LAA) - יותר מ 90% מהטרומבואמבוליזם בפרפור פרוזדורים לא-חלבי מקורו בתוספת פרוזדורים שמאל.
  • סגירת הפורהן המתמיד (PFO); זה מאפשר תנועת לב מימין לשמאל ברמת הפרוזדורים; שכיחות: כ- 25% מכלל האנשים; שלושה מחקרים מראים כי סגירת PFO מובילה לירידה משמעותית בשבץ איסכמי חוזר:
    • סגור:
      • הפחתה משמעותית באיסכמיה חוזרת שבץ.
        • בהשוואה לעיכוב טסיות לבד (יחס סיכון: 0.03, p <0.001).
        • בקבוצת נוגדי קרישה דרך הפה, שיעור ה שבץ ההישנות הייתה כמחצית מזה של מניעה נגד טסיות הדם (3 לעומת 7 אירועים; HR 0.43)
    • GoreReduce:
      • בקבוצה עם סגירת PFO, איסכמי שבץ הופעות חוזרות נרשמו בשישה חולים (1.4%) וב- 12 חולים (5.4%) בקבוצה עם עיכוב טסיות בלבד (= ירידה משמעותית בסיכון יחסי של 77% תואמת (HR 0.23, p = 0.002))
    • הערכה:
      • הסיכון להישנות אירוע מוחי איסכמי הצטמצם יחסית ב- 45% עם סגירת PFO (18 לעומת 28 אירועים; HR 0.55, p = 0.046)