למנוע מחלת אלצהיימר, יש לשים לב לצמצום הפרט גורמי סיכון. גורמי סיכון התנהגותיים
- דִיאֵטָה
- צריכת שומנים רוויים או טרנס-רווים (השומנים נמצאים במרגרינה, למשל).
- צריכה נמוכה של פירות, ירקות, דגים ושמנים עשירים באומגה 3 מובילה לסיכון מוגבר ל דמנציה ו מחלת אלצהיימר, במיוחד ב- ApoE-ε4 שאינם נושאים.
- מחסור במיקרו-תזונה (חומרים חיוניים) - ראה מניעה באמצעות מרכיבים תזונתיים.
- צריכת ממריצים
- פעילות גופנית
- פעילות גופנית נמוכה או חוסר (יש את ההשפעה הגבוהה ביותר על אלצהיימר שכיחות בשיעור של 21%).
- מצב פסיכו-חברתי
- גורמי לחץ פסיכו-סוציאליים המובילים לעומס קוגניטיבי.
- עודף משקל (BMI ≥ 25; השמנה) (בגיל העמידה).
זיהום סביבתי - שיכרונות (הרעלות).
- אֲלוּמִינְיוּם? ; קונטרה
- מזהמי אוויר: חומר חלקיקי (PM2.5) - 13% סיכון מוגבר למחלות לכל 5 µg / m3 עלייה בחומר החלקיקים במקום המגורים (יחס סיכון 1.13; 1.12 עד 1.14); האגודה הייתה מנה-תלוי עד PM2.5 ריכוז של 16 µg / m3.
- נְחוֹשֶׁת.
- מַנגָן
גורמי מניעה (גורמי מגן)
- גורמים גנטיים:
- הפחתת סיכון גנטי בהתאם לפולימורפיזמים גנטיים:
- גנים / SNP (פולימורפיזם נוקלאוטיד יחיד; אנגלית: פולימורפיזם נוקלאוטיד יחיד):
- גן: CLU, KL, PSEN1
- SNP: rs11136000 בגן CLU
- קבוצת כוכבי אלל: AG (ירידה פי פי 0.84 בסיכון ל מחלת אלצהיימר באוכלוסיות אירופאיות).
- קבוצת כוכבי אלל: AA (ירידה פי פי 0.84 בסיכון ל אלצהיימר מחלה באוכלוסיות אירופאיות).
- SNP: rs9536314 בגן KL
- קבוצת כוכבי אלל: GT (ירידה פי 0.75 בסיכון לסרטן המוח (דמנציה של אלצהיימר) בנשאי APOE4 שהם בני 60 לפחות; ירידה בסיכון של פי 0.64 בקרב נשאים של APOE4 לפתח AD בגלל ליקוי קוגניטיבי קל)
- SNP: rs3025786 ב- PSEN1 גֵן.
- קבוצת כוכבי אלל: CT (מעט פוחת אלצהיימר סיכון אם ApoE4 קיים).
- קבוצת כוכבי אלל: CC (מקטין מעט את הסיכון לאלצהיימר כאשר קיים Apoe4).
- SNP: rs3851179 באזור בין-גני.
- קבוצת כוכבי אלל: AG (פי פי 0.85).
- קבוצת כוכבי אלל: AA (פי פי 0.85)
- גנים / SNP (פולימורפיזם נוקלאוטיד יחיד; אנגלית: פולימורפיזם נוקלאוטיד יחיד):
- הפחתת סיכון גנטי בהתאם לפולימורפיזמים גנטיים:
- השכלה: נבדקים בעלי השכלה גבוהה שהיו נשאים של גן הסיכון ApoE4 היו פחות משמעותיים בפלאקים בטומוגרפיה של פליטת פוזיטרונים (PET; FDG-PET) עם רדיואטר פלואוראודאוקסיגלוקוז (FDG) כאשר הם נותרו פעילים נפשית בזמן הפנאי בגיל העמידה.
- אנשים הנושאים את גורם הסיכון הגנטי למחלת אלצהיימר אפוליפופרוטאין E (ApoE-ε4) יכולים להפחית את הסיכון המוגבר שלהם לליקוי קוגניטיבי עם ירידה נמוכה יותר רמות כולסטרול.
- סגנון חיים: התנזרות מוחלטת מ טבק עישון,> 150 דקות של פעילות גופנית בשבוע, הגבלה על כּוֹהֶל צריכה, בריאה דיאטה על פי הקריטריונים של דיאטת MIND (מטבח ים תיכוני ודיאטה דלת מלח בשילוב), והגברת הפעילות הקוגניטיבית. תוצאות: משתתפים עם 2 או 3 פעילויות היו בסיכון נמוך ב -37% לפתח AD (יחס מפגע משולב 0.63; רווח סמך 95% 0.47 ל- 0.84); עם 4 או 5 פעילויות, הסיכון היה נמוך בכ- 60% (יחס המפגע המאוחד 0.40; 0.28 ל- 0.56).
- דִיאֵטָה
- ארוחות דגים רגילות נקשרו לריכוזי בטא עמילואיד נמוכים יותר וריכוזי חלבון טאו; השפעת המגן הוגבלה לנשאים של סיכון ApoE-ε4 גֵן. ממצא משני: משתתפים שאכלו דגים בתדירות גבוהה יותר גדלו מוֹחַ כספית ריכוזים, כצפוי, אך היו להם פחות מאקרו ומיקרו-כרכים.
- קשישים אשר לעתים קרובות עיוותו מזון עם פלבונולים נטו פחות להתפתח דמנציה של אלצהיימר במחקר תצפיתי פוטנציאלי.פלבונולים נמצאים בין היתר: דומדמניות (שחור), חמוציות; שומר, פטרוזיליה; מיץ דומדמניות (שחור); תפוחים, אוכמניות, חמוציות; ברוקולי, קייל, עירית, בצל.
- פעילות גופנית סדירה
- לאומי ראנרש וולקרש בְּרִיאוּת המחקר (153,536 משתתפים) הצליח להראות כי פעילות גופנית (תלוי בעוצמה: - 6 - - 40%, סטטינים (- 61%) וצריכת פירות (≥ 3 חתיכות פרי: - 39.7%) היו קשורות לסיכון נמוך יותר למחלת אלצהיימר.
- אצל אנשים עם מחלת אלצהיימר מונוגנטית (ADAD), לפחות 2.5 שעות של פעילות גופנית בשבוע השפיעו באופן חיובי על סמני מחלת האלצהיימר מוֹחַ (פתולוגיות דמויי AD בנוזל השדרה /נוזל בעמוד השדרה) וירידה קוגניטיבית מושהית.
- מפגשי סאונה: גברים שהלכו לסאונה 4-7 פעמים בשבוע הפחיתו את הסיכון לפתח AD ב -65% בהשוואה לאלו שסאונות רק פעם בשבוע.
- שִׁגָדוֹן באוכלוסייה הכללית קשור הפוך לסיכון למחלת אלצהיימר, דבר המצביע על השפעה נוירו-מגן של חומצת שתן.
- מטופלים עם ליקוי קוגניטיבי (MCI) הנוטלים מעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין (SSRI); סוג התרופות של תרופות נוגדות דיכאון) הראו שיעור המרה נמוך יותר מ- MCI ל- AD (כ -20% ב -1,000 יום) בהשוואה לחולי MCI עם דיכאון אך ללא טיפול בתרופות נוגדות דיכאון (כ- 40% בשנת 1,000 יום) בשנתיים-שלוש הראשונות; במקרה זה, הטיפול ב- SSRI היה צריך להימשך יותר מארבע שנים