מחלת קרינה: מניעה

למניעת מחלות קרינה, יש לשים לב להפחתת גורמי הסיכון

חשיפה סביבתית - שיכרונות (הרעלות).

  • מגע תעסוקתי עם קרינה / חומרים רדיואקטיביים (רדיונוקליאוטידים).

גורמי סיכון אחרים

  • תאונות קרינה
  • פיצוץ פצצה אטומית (למשל תאונת תחנת כוח גרעינית).

צעדי מנע

הצעדים העיקריים החשובים ביותר הם מרחק, מיגון וזמן חשיפה מינימלי. ההגנה נעשית על ידי בגדים או חליפות מגן מיוחדות. אלה חייבים להיבדק לגבי רדיואקטיביות לאחר לבישתם, ואם יש ספק, להיפטר מהם. זה מגן מפני זיהום עם פולטי אלפא ב 90% מכל המקרים. הגנה מפני שילוב חומרים רדיואקטיביים על ידי שאיפה מסופק על ידי הנשמות (פשוט פה השומר כמעט ולא יעיל). הגנה מפני קרינת גמא ניתנת רק על ידי חליפות מגן מוגנות, כבדות ומסורבלות. שהייה בבית - במיוחד במרתף - מפחיתה את הקרינה מנה בשיעור 80-90%! כל הצעדים שהוזכרו מבטיחים רק אם הנפגעים יכולים לעזוב את האזור המזוהם. הגורם המהותי להשלכות הקרינה הוא זמן החשיפה!
המדד המשני החשוב ביותר הוא טיהור עקבי (אנשים מטוהרים בתהליך בשלושה שלבים: פינוי בגדים, ניקוי (מקלחת) והלבשה מחדש).

הערה על אשלגן יודיד!אשלגן יודיד בצורת טבליה (הידוע בכינויו "יוד טבליות") מנוהל כאמצעי מניעה במקרה של תאונות קרינה. זה גורם ל- יוד חסימה ובכך מובילה להפחתה בספיגת היוד הרדיואקטיבי ל בלוטת התריס לפי גורם של 90 ויותר יוד המצור צריך להתרחש לפני צריכת היוד הרדיואקטיבי, לכל המאוחר תוך שעתיים לאחר החשיפה. אם לוקחים אחר כך, אשלגן יודיד עדיין יכול לקצר את זמן השמירה של הרדיואיד בגוף. עם זאת, השימוש הראשוני לא אמור להיות מאוחר מיום לאחר בליעת יוד רדיואקטיבי, אחרת הפרשתו תתעכב וזמן השהייה בגוף יוגדל.