מניעה | שיתוק פרונאלי

טיפול מונע

על מנת להימנע מניתוח פרוניאלי, על המטופל לדאוג שלא לחצות את הרגליים באופן קבוע ובצורת זווית חזקה, מכיוון שהדבר יכול להוביל להתכווצות (דחיסה) של עצבים. יתר על כן, במיוחד על נשים להימנע ממגפיים עם פיר גבוה מדי, החותכים באזור מתחת לברך. כמובן, שברים ב רגל יש להימנע גם מאזור. יש להימנע גם מנשיאת משאות כבדים, מכיוון שהדבר יכול להוביל להעמסה לא נכונה של הגב ובכך לפריצות דיסק.

ריפוי פרזיס פרוניאלי

באופן כללי, תרופה לניתוח פרוניאלי כמעט תמיד אפשרית. זה נכון במיוחד אם העצב נפגע רק מלחץ או מאירוע קצר. במקרה זה יתכן ריפוי מלא של פרזיס פרוניאלי, אך עדיין יש צורך שהמטופל ישתתף בפגישות פיזיותרפיה קבועות כדי לתמוך בתהליך הריפוי.

עליו לדאוג באופן פעיל שהשרירים יבנו מחדש ושהמגביר את העצב. אם העצב מגורה לתקופה ארוכה יותר, למשל אם מטופל לובש תחתון רגל יציקה הדוקה מדי לאורך זמן רב, יתכן כי ריפוי מוחלט של פרזיס פרוניאלי אינו אפשרי עוד מכיוון שהעצב נפגע יותר מדי ואינו יכול להתחדש לחלוטין. עם זאת, ברוב המקרים ריפוי מוחלט של פרזיס פרוניאלי אפשרי כל עוד העצב עדיין שלם ולא נותק. אם העצב נותק, לרוב לא ניתן עוד לבצע ריפוי מספיק של פרזיס פרוניאלי, כך שהמטופל צריך לחיות עם שיתוק זה לצמיתות ועליו לנסות להימנע מנזקים נוספים כמו תקלות ברגליים בעזרת פיזיותרפיה.

פרוגנוזה

הפרוגנוזה לפרזיס פרוניאלי תלויה מאוד בגורם נזק עצבי. אם העצב נותק בניתוח או א שֶׁבֶר, הפרוגנוזה לפרזיס פרוניאלי גרועה למדי, מכיוון שלרוב לא ניתן להחזיר את העצב. מעתה, על המטופל לנסות להימנע מנזקים נוספים כתוצאה מכף רגל מחודדת באמצעות פיזיותרפיה והטיית תחתון רגל.

עם זאת, אם יש סיבה נוספת, למשל א טיח גבס חזק מדי, הפרוגנוזה לניתוק פרוניאלי טובה מאוד, מכיוון שהמטופל יכול להפוך את השיתוק לחלוטין בעזרת פיזיותרפיה. הפרוגנוזה של פרזיס פרוניאלי תלויה אם כן בסיבה האישית לשיתוק ובפרט מצב של המטופל.