מבוא
תותבת שבורה מייצגת מצב לא נעים עבור המטופל, מה שלא מאפשר לו להמשיך בשגרת היומיום הרגילה שלו. ללא תותבת, האדם המושפע בדרך כלל אינו מסוגל לדבר, לשתות ולאכול כרגיל. בנוסף, אחד נפגע מאוד באסתטיקה ומעדיף שלא לפגוש אדם אחר. בכל מקרה יש לפנות לרופא שיניים. מליטה עצמאית, למשל עם דבק-על, אינה הגיונית ומציעה סיכונים רבים.
האם ניתן להדביק את התותבת שוב?
למרבה הצער אין אפשרות להדביק תותבת בעצמך. לעיתים קרובות לא ניתן להכניס את השברים ללא פער ולחסום זה את זה, כך שלא ניתן להכניסם אל תוך פה בכלל. אם המטופל משתמש בדבק כדי לחבר את השברים מחוץ לשטח פה, הוא או היא לא יכולים לחבר את השברים בצורה נכונה וייתכן שהפרוטזה בכלל לא תיכנס לפה.
ברוב המקרים ניתן לתקן או להדביק את התותבת על ידי צוות מוסמך. בכל מקרה יש להתייעץ עם רופא שיניים, שישלח את התותבת למעבדת שיניים לצורך תיקון. על רופא השיניים להחליט אם תיקון אפשרי או שמא הגיוני לבצע תותבת חדשה.
אם התותבת נשברת לחתיכות קטנות רבות, יש להתחשב בתותבת חדשה, מכיוון שבמקרה זה ההדבקה לרוב אינה מובילה לתוצאה מספקת. יתכן גם שהפרוטזה מבוגרת יותר והלסת המרתקת עוצבה מחדש לאורך זמן עד כדי כך שלא ניתן עוד להבטיח התאמה מושלמת בין תותבת ללסת. במקרים כאלה יש להתייחס לתותבת בנוסף.
אם רופא השיניים מחליט לתקן את התותבת, עליו להתרשם מהלסת ולהתרשם מהשיניים התותבות. לצורך כך, מגש רושם ממולא בחומר רושם לישה, המוחדר למטופל פה וצריך להישאר שם כמה דקות עד שהוא מתקשה. רשמים אלה מועברים לאחר מכן למעבדת שיניים ומשמשים את טכנאי השיניים כתבנית למצב המטופל בפועל. התיקון נמשך בדרך כלל כמה שעות עד יום ועד אז המטופל לצערי צריך להסתדר ללא התותבת שלו או באופן אידיאלי יש לידו תותבת חלופית שתשמש תחליף עד לסיום התיקון.
