חולים עם חוסר מחשבה חווים תפקוד לקוי של האגו. הם חושבים שמחשבותיהם שלהם נעצרות על ידי כוחות חיצוניים. נסיגה מחשבתית היא תסמין שכיח של סכִיזוֹפרֶנִיָה ולעתים קרובות הוא מלווה בהפחתה.
מהי נסיגה מחשבתית?
בהקשר למצב פסיכוטי, חולים מדווחים לעיתים קרובות על מה שמכונה נסיגה מחשבתית. נסיגה מחשבתית זו נחשבת לסימפטום חיובי בהקשר למחלות נפשיות שונות ומכונה הפרעת אגו. המושפעים סובייקטיבית חווים עצמם מושפעים מאחרים בהקשר למחלות שונות. הם חושבים שהם חווים את המחשבות שלהם כנעדרים במצבים מסוימים. לעתים קרובות הם מדווחים כי מחשבותיהם פשוט נעצרות או נעצרות על ידי כוח כלשהו. מכאן ואילך, מה ששולט ומניע אותם, הם לא תופסים כחלק מעצמם. המחסור המחשבתי המורגש באופן סובייקטיבי יכול לבוא לידי ביטוי גם בשפה ובהתנהגויות הקוגניטיביות של האדם המושפע ולהתברר רק למטפל כתוצאה מכך. לפיכך, קיפוח מחשבה קשור לעיתים קרובות לדיבור בלתי יציב וחסר מערכת או מתבטא בתקשורת שוב ושוב על ידי הכנסה לא קוהרנטית. כמו כל הסימפטומים החיוביים, יש לראות בנסיגה מחשבתית עודף על פני מצב בריא באופן אובייקטיבי, קרוב לביטוי הזיות.
סיבות
נסיגה מחשבתית מתרחשת בדרך כלל בהקשר של הפרעות אגו. אלו הם אופני חוויה שגבול האני-סביבה חווה הפרעה. חווית היחידה האישית של המטופל או חווית האגו מעוותת. בנוסף להפרעות טהורות בגבול האני-סביבה, כמו דפרסונליזציה, ניתן לתאר חוסר יכולת לתפיסת אגו מבודדת גם כהפרעת אגו. יתר על כן, לעתים קרובות מתרחשות תופעות המעניקות לתוכן חוויתי משלך את הטעם הסובייקטיבי של מניפולציה ברמת החשיבה. בהקשר זה, החולים סובלים מחוויית ההשפעה של אחרים. אם הפרעת האגו היא אך ורק הפרעה בתפיסת אגו במובן של חוויה של השפעה חיצונית, התסמינים קשורים בדרך כלל לאשליות או לפחות מראים מעבר חלק אליהם. התוצאה המופרעת של האדם המושפע היא התוצאה. במיוחד בחוויה של להיות מושפעים מאחרים, נסיגה של מחשבות היא תסמין שכיח. במקום להיות מסוגלים לשלוט על עצמך במחשבות של עצמך, המושפעים חווים את עצמם כאילו הם נשלטים מרחוק. הפרעות אגו כאלה עם נסיגה מחשבתית מתרחשות יותר ויותר בהקשר של סכִיזוֹפרֶנִיָה. לכן נסיגה מחשבתית מכונה סימפטום חיובי להפרעה זו.
תסמינים, תלונות וסימנים
אפילו המחשבות של אנשים בריאים אינן מושלמות במצבים מסוימים. כדוגמה, ירידה ריכוז עלול להקשות על מעקב אחר מחשבות אישיות. לנסיגה מחשבתית אין שום קשר לצורות נורמליות פיזיולוגיות אלה. במקום זאת, חסך מחשבה הוא סוג של אשליה המלווה בהכרח ברעיון של השפעה זרה. האנשים המושפעים חושבים שכוח מכל סוג שהוא מביא לעצירת מחשבותיהם בכדי לשלוט בהם בהתנהגויותיהם ובדרכי החשיבה שלהם. לעיתים קרובות כוח זה מוגדר על ידי המטופלים. הנפגעים מכנים זאת בשמות של אנשים אחרים, מתארים אותו כשטן, מפרשים אותו כשירות זר או חשאי. אם אין חווית השפעה זרה, איננו יכולים בהחלט לדבר על הסימפטום של חוסר מחשבה. ברוב המקרים, אנשים הסובלים ממחסור במחשבה סובלים מתסמינים נלווים כמו דפרסונליזציה או דיאליזציה. לדוגמא, הם בדרך כלל חווים את סביבתם כמעוותת או מרוחקת. במקרים מסוימים הם חווים גם את חלקי גופם שלהם או את כל גופם כמנוכר. לפיכך, לעתים קרובות הם כבר לא חווים את הסביבה כמציאות. כלפי חוץ, חוסר אמון עז וניסיונות להתגבר על קריאת מחשבה כביכול עשויים להצביע על מחסור במחשבה. יתכן שהאדם המושפע מתעמת ישירות עם סביבתו עם תוכחה מקבילה. אולם בכל המקרים חשוב לבחון גם הסברים חלופיים להתנהגות זו ולא להניח באופן אוטומטי נסיגה מחשבתית.
אבחון ומהלך
האבחנה של נסיגה מחשבתית נעשית על ידי הפסיכולוג או הפסיכותרפיסט. בהקשר הגדול יותר, הסימפטום המאובחן של נסיגה ממחשבה משמש כעדות להפרעת אגו, ולכן בעיקר כראיה לכך סכִיזוֹפרֶנִיָההתחזית לאנשים עם נסיגה מחשבתית תלויה מאוד בסיבה העיקרית. במידה שאשליות סכיזופרניות גורמות לסימפטום, חלה תחזית שלילית יחסית. קשה לטפל בסכיזופרניה בגלל האנטוניה האגו הקשורה אליה, מכיוון שחולים סובלים מחוסר יכולת לראות את האשליות והמחלות שלהם.
מתי עליך לפנות לרופא?
אם האדם המושפע מגלה שוב ושוב התנהגות חריגה הנתפסת על ידי אנשים בסביבה כלא תקין, יש לפנות לרופא. אם נכנסים לתעתועים, אם לא ניתן להבין את דרכי החשיבה והפעולה של האדם המושפע מהקרובים אליו, או אם האדם המושפע מבטא הצהרות מבולבלות, יש צורך ברופא. אם מחשבות אינן עוברות מחשבה עד הסוף בצורה רציפה במצבים שונים, הדבר נחשב חריג ויש לבאר אותו מבחינה רפואית. אם יש תנודות חזקות ב ריכוז או אם מתרחשות הפרעות בתשומת לב, יש צורך בביקור אצל הרופא. ברגע שהתחושה מגדירה כי מחשבותיו של האדם נשלטות, מופסקות או מווסתות על ידי גוף חיצוני, מומלץ להתייעץ עם רופא. תפיסת ההשפעה החיצונית על החוויה האישית כמו גם על ההכרה נחשבת לדאגה ויש לבחון אותה באופן רפואי וכן לטפל בה. אם לאדם המושפע חסר קשר לסביבה הקרובה או אם הגוף עצמו נתפס כלא שייך, יש צורך ברופא כדי שניתן יהיה להתברר מהן הסיבה. במקרה של ירידת עור, האדם המושפע זקוק לעזרה ולכן יש להציגו לרופא. אם ניתן להבחין בחריגות התנהגותיות נוספות, כגון התנהגות אגרסיבית, פעולות מופרעות וכן זיכרון הפרעות, אלה צריכים להיבדק על ידי רופא.
טיפול וטיפול
טיפול בחולים עם נסיגה מחשבתית שווה בדרך כלל לטיפול בגורם העיקרי. תרופות אנטי פסיכוטיות הוקמו לטיפול בחולי סכיזופרניה. בקוגניטיבי תרפיהבאופן אידיאלי ניתן למטופל נקודת מבט חדשה על מחשבותיו שלו, הנתפסות כמשונות. המטרה של תרפיה זה להטיל ספק בדעות ובפסקי דין בנוגע לתוכן המחשבות וייחוסם למקורות חיצוניים. ברגע שהמטופלים כבר לא תופסים את מחשבותיהם כמחשבות זרות, חל שיפור בנסיגת המחשבה. עם זאת, במיוחד הסכיזופרניה מאופיינת בהתרופפות אסוציאטיבית. המשמעות היא שדפוסי החשיבה והקוגניטיבי של המטופל מוֹחַ תהליכים הופכים מנוכרים והופכים בהדרגה לאשליות בולטות, לרוב ללא שום הקשר מערכתי ניכר. מכיוון שמטופלים בדרך כלל מסרבים לקבל את אשליותיהם ככאלה, פסיכותרפיות וכל צורות אחרות של לדבר תרפיה לעתים קרובות לא עוֹפֶרֶת אל המטרה הרצויה. טיפול תרופתי נותר אפוא לרוב האופציה הטיפולית ההגיונית היחידה. תרופה מסכיזופרניה ניכרת כמעט אינה ניתנת להשגה. עם זאת, ניתן למתן את הפרקים הסכיזופרניים כולל נסיגה מחשבתית ולעיתים אף להתעכב על ידי תרופות אנטי-פסיכוטיות.
תחזית ופרוגנוזה
הפרוגנוזה בנוכח נסיגה מחשבתית חיצונית מדומיינת גרועה יחסית. אנשים מושפעים סובלים בדרך כלל מתפיסת אגו לקויה. מכיוון שהגורם לנסיגה מחשבתית מדומיינת נמצא לעיתים קרובות באשליות סכיזופרניות, הטיפול קשה. לסובלים אין תובנה לגבי אופי ההפרעה שלהם. נסיגה מחשבתית אינה המאפיין היחיד של ההפרעה. תחזית חיובית תהיה אפשרית אם מטפלים בהצלחה בהפרעה הבסיסית. הסטטיסטיקה קובעת שכ- 60 עד 80 אחוז מהסובלים מסכיזופרניה חווים פרקים חוזרים ונשנים של סכיזופרניה. לעיתים קרובות משמעות הדבר היא שנסיגת המחשבה המשוערת הוקמה מחדש. נכון שבתחום הקליני אפשרויות הטיפול השתפרו במידה ניכרת. ניתן לטפל בסכיזופרניה באמצעות תרופות אנטי-פסיכוטיות או נוירולפטיקה. שיעורי ההישנות שהיו בעבר הופחתו ב-40-50 אחוזים. עם זאת, הפרוגנוזה נותרה יחסית שלילית. הנפגעים מתאבדים בתדירות גבוהה יותר בממוצע. סימפטומטולוגיה דיכאונית מגבירה את תחושת המחסור במחשבה אצל הסובלים עקב התערבות חיצונית בלתי מוסברת. ככל שהסובלים צעירים יותר וטובים יותר מבחינה חברתית, כך עולה הסיכון שלהם לא להיות מסוגל להתמודד עם הנסיגה המחשבתית הנתפסת. עם זאת, אפשרי גם מסלול נוח יותר. עם התחלה מוקדמת של טיפול, סידורי מגורים מאוחדים, בן זוג תומך והימנעות מ לחץ במידת האפשר, ניתן לנהל ולטפל בהצלחה בנסיגה מחשבתית כתסמין להפרעה סכיזופרנית.
מניעה
ניתן למנוע נסיגה מחשבתית רק במידה שניתן למנוע את הפרעות האגו הסיבתי. מונע מקיף אמצעים כמעט ולא זמינים במיוחד לסכיזופרניה, מכיוון שגורמים בודדים רבים ממלאים תפקיד בהפרעה בנוסף לנטייה הגנטית ולגורמים פסיכו-סוציאליים.
טִפּוּל עוֹקֵב
תלוי מה עורר את נסיגת המחשבה כתוצאה מ פְּסִיכוֹזָה, טיפול אחר יהיה צריך להיות מתוכנן על פי הסימפטומטולוגיה והגורם הסיבתי. למשל, אם התמכרות לסמים הייתה קיימת כגורם לנסיגה מחשבתית, גמילה מסמים כנראה שאינו מספיק. טיפול פסיכיאטרי אחר וקבלה לאוניברסיטה מתדון תוכנית מומלצת. הניסיון הוכיח שיש שיעור הישנות גבוה ולכן נסיגת המחשבה יכולה גם היא לחזור על עצמה. אם יש הפרעה פסיכוטית או סכיזופרניה עם סיבה אחרת, הטיפול שונה. גם כאן טיפול ארוך טווח ו ניטור של האדם המושפע רצוי. עם זאת, אבחנה מוגדרת בבירור חשובה. נסיגת המחשבות חייבת להיגרם על ידי השפעה חיצונית. מכיוון שלעתים קרובות מתרחשות מחלות כאלה בפרקים, הסיכוי להחלמה הוא בדרך כלל נמוך. התובנה לגבי המחלה חסרה באשליות סכיזופרניות. לכן, הטיפול בדרך כלל מופסק, אינו נתמך או מתערער. כתוצאה מכך, הדבר גם מקשה על המעקב. תרופות אנטי-פסיכוטיות יכולות לאפשר טיפול. הם מקלים על הסימפטומים. אך הם אינם יכולים לעשות דבר נגד המחלה עצמה. טיפול לאחר יכול להיות קוגניטיבי או טיפול התנהגותי. אבל זה צריך להיות ארוך טווח. זה מחייב את המטופל להשתתף. לאור התמונה הקלינית של סכיזופרניה, זה לא סביר למדי. לכן המטופלים רואים בהזיותיהם אמיתיות וחסרים כל תובנה ונכונות לשתף פעולה.
