בחסר חיסוני - המכונה באופן מקובל חיסון חיסוני - (מילים נרדפות: חיסון חיסוני, אימונופתיה לקויה; רגישות לזיהום; חיסון חיסוני; ICD-10-GM D84.9: חוסר חיסון, לא מוגדר) היא הפרעה בחסינות פיזיולוגית, כלומר תגובת האורגניזם לגירויים חיסוניים היא לָקוּי. אנשים הסובלים ממחסור חיסוני רגישים יותר מהרגיל לזיהומים וכן מחלות זיהומיות.
ניתן להבחין בין צורות מולדות (ראשוניות) ונרכשות (משניות) של מחסור חיסוני (ראה להלן "גורמים").
בנוסף, יש להבדיל בין רגישות פיזיולוגית לזיהומים לבין רגישות פתולוגית לזיהומים. ההבחנה היא בעלת חשיבות מהותית: בדרך כלל רגישות פיזיולוגית לזיהום אינה דורשת מיוחד אבחון מעבדה או ספציפי תרפיהואילו רגישות פתולוגית לזיהום עשויה להסתיר חסר חיסוני מולד או נרכש.
שיא תדירות: מחסור בחיסון שכיח במיוחד אצל תינוקות וילדים.
שיא תדירות: מחסור בחיסון שכיח במיוחד אצל תינוקות וילדים.
השכיחות (תדירות המחלה) של מחסור חיסוני ראשוני (PID) היא 2.72 מחלות לכל 100,000 אוכלוסיות (בגרמניה).
מהלך ופרוגנוזה: נדרשים אבחונים נרחבים כדי למצוא את הגורם או הסיבות לחסר חיסוני. אם ניתן לסווג את החסר החיסוני, ניתן להעריך לאילו זיהומים קיים סיכון מוגבר. ניתן למנוע זאת באמצעים מתאימים כגון שימוש בתרופות. אם הרגישות לזיהום קשורה למחלה (למשל, בהקשר של סרטן דם או זיהום ב- HIV), המוקד הוא תרפיה של המחלה הבסיסית.
