מחלת הודג'קין (HL; לימפוגראנולומטוזיס ממאירה; ממאירה לימפומה ע"ש הודג'קין; הודג'קין גרנולומה; מחלת הודג'קין; לימפומה ע"ש הודג'קין; לימפוגרנולומה; לימפוגרנולומה ממאנה; לימפוגרנולומטוזיס; לימפוגרנולומה ממאירה; לימפומה של הודג'קין במוח; ICD-10-GM C81.-: לימפומה ע"ש הודג'קין [לימפוגרנולומטוזיס]) הוא ניאופלזמה ממאירה (ניאופלזמה ממאירה) של מערכת הלימפה עם מעורבות אפשרית של איברים אחרים. זה מסווג כממאיר לימפומה.
מאז הוכר כי המחלה היא תא B לימפומה, המונח ששימש בעבר מחלת הודג'קין הולך ומתרחק ברקע. בהמשך, נמשיך להשתמש במונח "מחלת הודג'קין".
כ- 15% מכלל הלימפומות הן הודג'קין לימפומה.
לימפומה של הודג'קין היא הגידול ההמטולוגי הנפוץ ביותר (ממאירות של דם מערכת (גיבוש) במבוגרים צעירים.
יחס מין: גברים נפגעים מעט יותר.
שיא תדירות: למחלה יש שתי פסגות תדירות. שיא ההיארעות הראשון הוא בין גיל 20 ל -30 והשני לאחר גיל 65. השכיחות (תדירות המקרים החדשים) היא כ 2-3 מקרים ל 100,000 תושבים בשנה במדינות מתועשות. השכיחות עולה עם הגיל.
מהלך ופרוגנוזה: המחלה נחשבת כיום לריפוי. נכון לעכשיו, יותר ממחצית החולים בגרמניה מטופלים בשלבים קליניים ויכולים לצפות להישרדות משופרת ללא התקדמות. לאחר הטיפול הראשוני, התקדמות ראשונית (התקדמות המחלה) או הישנות (הישנות המחלה) מתרחשת בכ- 15-20% מהמקרים. שני שליש מכל ההישנות מתרחשות בשנתיים וחצי הראשונות לאחר מכן. תרפיה; 90% בחמש השנים הראשונות. לכן, נדרש מעקב צמוד, במיוחד בחמש השנים הראשונות לאחר סיום תרפיה.
שיעור ההישרדות לחמש שנים נע בין 5% ל -75%.
