האדם מערכת העצבים מעבד קלט חושי המתקבל מאברי החישה. מבחינה טופוגרפית, הוא מחולק למרכז מערכת העצבים (CNS) ומערכת העצבים ההיקפית (PNS). להלן סקירה של מבנה ותפקוד וכן מחלות אפשריות בפריפריה מערכת העצבים.
מהי מערכת העצבים ההיקפית?
מערכת העצבים ההיקפית מורכבת מאותם חלקים של מערכת העצבים שנמצאים מחוץ ל מוֹחַ ו חוט השדרה (מערכת העצבים המרכזית). זה מחבר בין מוֹחַ לפריפריה של הגוף, וכך משמש כאיבר מסירה וביצוע של מערכת העצבים המרכזית. מבחינה פונקציונלית, לא ניתן להפריד בין שתי המערכות. באמצעות אינטראקציה של מערכות העצבים המרכזיות וההיקפיות, עיבוד גירויים ופעילות שרירים ובלוטות של הגוף נשלטים. ה- PNS מורכב בעיקר מ תא עצב תהליכים (אקסונים), שמעטפים תאי גליה.
אנטומיה ומבנה
עֲצַבִּים, הנקראים גם נוירונים, הם ה"צינורות "המקשרים את מערכת העצבים ההיקפית למערכת העצבים המרכזית. עֲצַבִּים מורכבים מסיבי עצב צרורים. אלה, בתורם, מורכבים מ תא עצב תהליכים ותאי גליה. תאי גלייה מתרחשים ברקמת העצבים במספרים גדולים פי עשרה מתאי העצב. ב- PNS, אלה כוללים תאי שוואן (היוצרים את מעטפות המיאלין) ותאי מעטפת (העוטפים את גופי התאים של נוירונים פריפריאליים). במערכת העצבים ההיקפית יש להבחין בין שני סוגים של עצבים: עצבים גולגולתיים (Nn. Craniales) מחוברים ל מוֹחַ. עצבי עמוד השדרה (Nn. Spinales), לעומת זאת, מחוברים ל- חוט השדרה. ישנם 12 זוגות עצבים גולגוליים ו- 31-33 זוגות עצבים בעמוד השדרה. בנוסף, קיימים נוירונים אפורים (lat. Afferens = מובילים פנימה) ו- efferent (lat. Efferens = מובילים משם). ה- PNS מחולק עוד יותר למערכת עצבים סומטית (רצונית) וצמחונית (אוטונומית). מערכת העצבים האוטונומית יכולה להיות מחולקת בתור למערכת עצבים אוהדת, פרה-סימפטטית ומערכת העצבים. בנוסף לעצבי הגולגולת ועמוד השדרה, עצבים אוטונומיים אחרים של מערכת העצבים האוטונומית קיימים ב- PNS, כמו גם גרעיני חישה ומוטוריים. גופי התאים (perikarya) השייכים לאקסונים ממוקמים במערכת העצבים המרכזית או בגרעינים של ה- PNS.
פונקציות ומשימות
למערכת העצבים ההיקפית תפקידים מרכזיים בתפיסת האותות התחושתיים מהסביבה ובפעילות מוטורית לא רצונית ורצונית. נוירונים סבירים (סנסוריים) מעבירים קלט חושי המתקבל דרך קולטנים למערכת העצבים המרכזית. נוירונים אפרנטיים (מוטוריים) מעבירים את הפקודות ממערכת העצבים המרכזית דרך האקסונים לאיברי האפקטורים ובכך מפעילים את תנועתם. איברי אפקטור הם, למשל, שרירי השלד או השרירים החלקים של הקרביים. המערכת הסומטית אחראית על התנועה הרצונית, כלומר מבוקרת במודע. המערכת האוטונומית שולטת לרוב באופן לא מודע בתפקוד החיוני איברים פנימיים, למשל נשימה או עיכול. נוירונים מאמצים או מתרחבים המהווים חלק ממערכת העצבים הסומטית נקראים גם סומטו-אפירנטים או -מציאים. אם הם חלק ממערכת העצבים האוטונומית, הם נקראים visceroafferent או -ferferent.
מחלות, מחלות והפרעות
מחלות במערכת העצבים ההיקפית עשויות להתבטא בתסמינים שונים. הסיווג של נגעים עצביים מסוג PNS הוא בערך נגעים רדיקולריים, נגעי מקלעת, ונוירופתיה (פולי ומוני). נגעי עצבים יכולים, למשל, להיות הטריגר לפריצות דיסק (נגע רדיקולרי) או תסמיני שיתוק שונים (paresis) בגוף. הפרעות חושיות, כמו פגיעות בחוש המישוש, יכולות להיות גם הגורמות להפרעה של ה- PNS. באזורים של בית החזה, צוואר הרחם והמותניים, ישנם שורשי עצב (מקלעות) צרורים המחולקים בין עצבים שונים. ניתוק עצב היקפי יכול לגרום לשיתוק של שריר השייך לאזור זה. כל עצב היקפי אחראי לאזור או לתפקוד מוגדר של הגוף. לכן מחלה של עצב היקפי יחיד (מונונאורופתיה) עלולה לגרום ליקויים תחושתיים או מוטוריים באותו אזור בגוף. ישנן אפשרויות מרובות של מחלות בסיסיות העלולות לפגוע בעצב יחיד. לדוגמא, סוכרת או מחלות הקשורות ל שיגרון קשורים לנוירופתיה, מכיוון שהם לעיתים קרובות גורמים הפרעות במחזור הדם. עם זאת, דלקת עצבים יכולה להיות מופעלת גם על ידי הרפס זיהום זוסטר (דרך זיהום ראשוני בנגיף varicella zoster). מחלה זו, המכונה גם שַׁלבֶּקֶת חוֹגֶרֶת, מלווה לעיתים קרובות בחומרה כאב עצבי.
מחלות עצבים אופייניות ושכיחות
- כאב עצבי
- דלקת עצבית
- פולינופורופתיה
- אֶפִּילֶפּסִיָה
