שסתום מפרש: מבנה, פונקציה ומחלות

2 לֵב שסתומים המתאימים בין אטריום שמאלי אל ה חדר שמאל ו חדר ימני אל ה חדר ימין נקראים שסתומי עלון מסיבות אנטומיות. שני שסתומי העלון פועלים על פי עקרון הרתיעה ויחד עם שני האחרים לֵב שסתומים, שהם מה שמכונה שסתומים semilunar, מבטיחים סדר דם תפוצה, אשר ממשיך לפעול על ידי השלבים האישיים של פעימות הלב.

מהו שסתום העלון?

שניים מתוך סך הכל ארבעה לֵב שסתומים נוצרים כביכול שסתומי עלים. בתפקוד הכפול שלהם כשסתומי כניסה ויציאה, הם יוצרים בהתאמה את הקשר בין אטריום שמאלי ו חדר שמאל או חדר ימני ו חדר ימין. מנקודת מבט פונקציונלית, שני השסתומים נקראים גם שסתומים אטריובנטריקולריים או שסתומי AV. לשסתום העלון בצד ימין של הלב יש שלושה עלונים (cuspis), שכבר מסומנים בשמו, שסתום טריקוספיד. למקבילו בצד שמאל של הלב יש רק שני עלונים והוא נקרא שסתום מיטרלי או שסתום דו-עכברי. השם שסתום מיטרלי מגיע מהדמיון שלו למיטר של הבישוף. שני שסתומי העלון נפתחים במהלך הַרפָּיָה שלב החדרים (דִיאָסטוֹלָה), המתרחש כמעט במקביל לשלב הכיווץ של הפרוזדורים. דם כך עובר מהפרוזדורים לחדרים וממלא אותם. בשלב ההתכווצות שלאחר מכן של החדרים (סיסטולה), שני שסתומי העלון נסגרים כך דם נשאב מה חדר ימין לתוך הריאה עורק. במקביל, ה חדר שמאל גם מכווץ ומזרים דם לאבי העורקים, של הגוף עורק שממנו מסתעפים כל העורקים של מערכת הדם הגדולה.

אנטומיה ומבנה

שני שסתומי העלון נקראים גם שסתומים אטריובנטריקולריים, או בקיצור שסתומי AV, בגלל תפקודם. שסתום ה- AV של הצד הימני של הלב מורכב משלושה עלונים הנקראים cuspis, שזיכו אותו בשם שסתום טריקוספיד. שסתום העלון של הצד השמאלי של הלב מורכב משני עלונים בלבד, מהם הוא שואב את שמו שסתום דו-כיווני. עם זאת, זה ידוע יותר בשם שסתום מיטרלי מכיוון שהמראה שלה מזכיר במקצת את הזווית, כיסוי הראש של בישופים קתולים. העלונים האישיים מחוברים בקצוותיהם על ידי סניפי קורדה מסועפים חלקית עם שרירים פפילריים. מדובר בגבהים שריריים קטנים הנובעים משרירי הלב של החדרים ויש להם את היכולת להתכווץ כך שחרדי הגידים מתהדקים ומונעים את העלייה של העלונים לאטריום המקביל כאשר העלונים נסגרים. מכיוון שכל עלון מחובר לשריר הפפילרי "שלו", שלושה מהם נמצאים בחדר הימני ושניים בחדר השמאלי. העלונים כל אחד מורכב מארבע שכבות. שכבה של תאי אנדותל, שנוצרה מה- אנדוקרדיום של האטריום או החדר, משמש כשכבות הסופיות. מתחת לזה שכבה דקה של רקמת חיבור תאים, המכילים גם תאי שריר חלק בצד הפונה לאטריום. מתחת ל רקמת חיבור שכבה היא שכבת הספוג עם אינטראקציה קולגן סיבים וסיבים אלסטיים.

פונקציה ומשימות

מטרת שסתומי העלון בתפקוד המסתם שלהם היא לווסת את זרימת הדם בין אטריום שמאלי וחדר שמאל או בין חדר ימני וחדר ימין. במהלך שלב הכיווץ של הפרוזדורים, החופף כמעט בו זמנית עם ה- הַרפָּיָה שלב (דִיאָסטוֹלָה) של החדרים, שסתומי העלון פתוחים כך ששני החדרים מתמלאים בדם. במהלך שלב ההתכווצות (סיסטולה) הבא של החדרים, שסתומי העלון נסגרים - בדומה לשסתום הסימון - ומונעים מהדם לזרום חזרה לאטריה המתאימה. כדי למנוע את העלייה של העלונים לאטריה בגלל הצטברות הלחץ בחדרים, גם שרירי הפפילריה מתכווצים, כך שחוטי הגיד המהודקים כמעט "מחזיקים" את העלונים במקום. שסתומי העלון הסגורים מאפשרים לפיכך לחדר הימני לשאוב את חמצן-מדולדל ו פַּחמָן דם מועשר דו-חמצני מהמערכתית תפוצה לתוך הריאה עורק, והחדר השמאלי לשאיבה חמצן-עשיר דם מה מחזור הדם הריאתי לתוך אבי העורקים, העורק הגדול של הגוף, וכך למחזור המערכת. עם זאת, זרימת דם מסודרת דורשת לא רק תפקוד תקין של שני שסתומי העלון, אלא גם את זה של שני שסתומי הכיס, הנמצאים בחדר השמאלי. ב כניסה לאבי העורקים ובחדר הימני בכניסה לעורק הריאה.

מחלות

באופן עקרוני, שני פגמים תפקודיים שונים יכולים להתרחש בשני שסתומי העלון. אם אחד משסתומי העלון משחרר פתח לא מספיק גדול לזרימת הדם מהפרוזדור בהתאמה לחדר במהלך שלב הפתיחה, קיימת היצרות עם השפעות חמורות פחות או יותר. אם שסתום עלון סגור אינו נסגר לחלוטין במהלך סיסטולה של החדרים, יש אי ספיקת שסתום, אשר ניתן לחלק אותה לשיעורי אי ספיקה שונים על פי חומרתם. במקרה זה, חלק מהדם זורם חזרה לאטריום המקביל, כך שתפוקת הלב מוגבלת על ידי ה"שאיבה "במעגל. תלוי בחומרת אי ספיקת המסתם, ניכר איבוד ביצועים וקוצר נשימה. במקרים מיוחדים, שילוב של שני ליקויי המסתם יכול להתרחש באותו שסתום. פגמים במסתם המתרחשים עשויים להירכש או להתקיים מלידה עקב מום גנטי. ברוב המקרים, פגם נרכש בשסתום באחד משסתומי העלון נובע מ דַלֶקֶת פְּנִים הַלֵב, דלקת של רירית הלב הפנימית, מכיוון ששכבת האפיתל המודלקת ממשיכה בעלוני השסתומים. בְּדֶרֶך כְּלַל, דַלֶקֶת פְּנִים הַלֵב גורם להצטלקות או הידבקויות בעלונים, וכתוצאה מכך היצרות או אי ספיקה, או אפילו שילוב של שני תפקודים לקויים. תסמינים דומים עשויים לנבוע מפגם במסתם תורשתי. במקרים נדירים, למשל, המצרף של שסתום טריקוספיד נעדר לחלוטין בלידה, וכתוצאה מכך ערבוב מסוכן של דם משני הפרוזדורים דרך אובלי הפורמן שעדיין פתוחים, המחבר בין שני הפרוזדורים טרום לידה.