עצב צוואר הרחם הלב הנחות הוא עצב אוהד של האוטונומי מערכת העצבים. זהו אחד משלושת הלב הסימפטטי עצבים משמש לקידום פעילות לב. בתפקוד אוטונומי, פעילות לב סימפתטית עלולה לגרום לתסמינים כמו דפיקות לב.
מהו עצב הלב הנחות?
האדם לֵב מצויד בשלושה לבים עצבים מהאוטונומי מערכת העצבים שמשפיעים על הפעילות האוטונומית של הלב. בנוסף למסלולים סימפטטיים, מסלולי עצב פאראסימפתטיים נמשכים אל לֵב ולקבוע קצב לב, פיתוח כוח, תהליך עירור וסף ריגוש. הלב עצבים תואמים את הסימפטי סיבים עצביים חלקות של לֵב ולהשתרע משלושת הגרעינים הצוואריים למקלעת הלב בבסיס הלב. עצב הלב הנחות הוא העצב הלב הנובע מצוואר הרחם הנחות גנגליון או גנגליון בית החזה הראשון. בדומה לשני עצבי הלב האחרים, עצב הלב העליון ועצב הלב החציוני, עצב הלב הנחות נושא דרכי סיבים סימפטיים גרידא שיש להם השפעה מעוררת על פעילות הלב. לעומת זאת, הלב מקבל הנחתה ממסלולי הסיבים הפאראסימפתטיים.
אנטומיה ומבנה
עצב הלב הנחות נובע מצוואר הרחם הנחות גנגליון. זֶה גנגליון תואם לאוסף של תאי עצב באזור צוואר הרחם הנחות והוא אחד משלושת גרעיני הרחם בצוואר הרחם. אצל אנשים רבים הגנגליון הנחות צוואר הרחם מתמזג עם הגרעין הראשון של החזה ואז יוצר את מה שמכונה גנגליון כוכבים. איפה שהגנגליון מתחבר לנוירונים פוסט-גנגליונים, ענפי העצבים האישיים נסוגים מה- תא עצב איסוף גוף לאזורי האספקה שלהם. אחד מענפי העצבים הללו הוא ראמוס קרדיאקוס, היוצר את עצב הלב הנחות ועובר למקלעת הלב של הלב. לשם כך, ענף העצבים יורד בקול רוח מהאשכול של תא עצב גופות בחזית הקדמית של קנה הנשימה, עוברות מאחורי תת הקלוב עורק. העצב הסימפתטי מתקשר עם עצב הגרון החוזר ועצב הלב הצווארי החציוני במהלך דרכו.
פונקציה ומשימות
לבו של יילוד פועם אוטומטית כ -120 פעמים בדקה. בממוצע, קצב לב של אדם בריא במנוחה הוא 50 עד 100 פעימות לדקה. בשונה משאר שרירי הגוף, פעילות הלב נמלטת משליטה מרצון ונשלטת על ידי האוטונומי מערכת העצבים. מערכת העצבים האוטונומית מורכבת ממערכת העצבים הפאראסימפתטית והסימפתטית. לשעבר יש השפעה מעכבת, ואילו ל- מערכת העצבים הסימפתטית בעל השפעה מסעירה. עם אופן הפעולה המסעיר שלו, ה מערכת העצבים הסימפתטית ממלא תפקיד בעיקר בגוף לחץ מגיב ומכין את האורגניזם האנושי להופעה מקסימאלית במצבי לחץ. כאחד משלושת עצבי הלב הסימפטטיים, עצב הלב הנחות מקדם פעילות לבבית. העצב האוטונומי מעורב הן בקידום קצב לב (תפוקת לב) ובגירוי של התפתחות כוח (מכניקת לב), תהליך עירור של סף הריגוש. בנוסף ל מערכת העצבים הסימפתטית, ה מערכת העצבים הפאראסימפתטית גם מעצבנת את כל שלושת מרכזי הלב האוטומטיים. יחד, כל עצבי הלב הסימפתטיים והפאראסימפתטיים של מערכת העצבים האוטונומית אחראים לאוטומטיזם הלב. שרירי החדר מסופקים בצורה אוהדת גרידא. פעימות הלב נשאבות לצמיתות דם לצד העורקי של תפוצה. מערכת ההולכה העירורית של הלב מפעילה פעילות לבבית, ובכך מבדילה בין חשמל לבין פעולת לב מכנית מתואמת. עוֹרְקִי דם מספק לכל הרקמות ואברי הגוף חומרים מזינים, חמצן וחומרי מסנג'ר. לפיכך, באמצעות מעורבותו בעוררות הלב, מעורב עצב הלב הנחות גם ב דם אספקה לרקמות והיא מבנה חיוני בהתאמה של מערכת העצבים האוטונומית. בתנאים פיזיולוגיים נורמליים, הלב מתרגש לצמיתות ממערכת העצבים הסימפתטית והפאראסימפתטית. ההשפעה הפאראסימפתטית שולטת ברוב בעלי החוליות.
מחלות
מחלה המשפיעה על הולכת עירור הלב וכתוצאה מכך פעילותו של עצב הלב הנחות היא דיסטוניה אוטונומית. מחלה זו של מערכת העצבים האוטונומית משבשת את מהלך כל התפקודים הגופניים האוטומטיים. לחץ דם רגולציה ו ריאות פעילות, בנוסף לפעילות לב. מערכת העצבים הסימפתטית מכניסה אנשים למתח, מאיצה את פעימות הלב ו נשימה, ומפעיל תגובה להילחם או לברוח ברחבי האורגניזם. ה מערכת העצבים הפאראסימפתטית הוא אחראי הַרפָּיָה תהליכים והתחדשות. שתי המערכות משחקות יחד באופן קבוע בגוף בריא. הפרעה באינטראקציה זו גורמת לדיסטוניה צמחית. יחס המתח יכול להשתנות לטובת מערכת העצבים הסימפתטית כמו גם לטובת מערכת העצבים הפאראסימפתטית. במקרה של פעילות סימפתטית מוגברת, שלושת עצבי הלב הסימפטטיים כולל עצב צוואר הרחם הלב הנחות מפעילים את הלב לדפיקת לב, כך לחץ דם עולה. כשיש שינוי לטובת מערכת העצבים הפאראסימפתטית, העצבים הפאראסימפתטיים של הלב מרטיבים את סיבי העצב הסימפתטיים, מה שגורם להאטת הפעילות הלב הקשורה לנמוך לחץ דם רמות. במקרים רבים לדיסטוניה צמחית אין סיבה שניתן לזהות אותה בבירור והיא עשויה להיות קשורה לנסיבות פיזיות, פסיכולוגיות כמו גם חברתיות. האצה פתולוגית של פעילות לב מכונה גם טכיקרדיה. תחת פיזי לחץ, האצת לב מתווכת באהדה היא תגובה נורמלית המתאימה את תפוקת הלב כך שתענה על הדרישות הרגעיות. לעומת זאת, עלייה מתווכת באהדה בקצב הלב במנוחה מצביעה על מחלה. מחלות אלו אינן צריכות לשכב בעיקר בלב, אלא יכולות להיות גם מערכתיות וכך לפגוע בגוף כולו. סיבות הניתן להעלות על הדעת הן התחלה או ניכר מחלות זיהומיות, אך גם מתח פסיכולוגי. התופעה של טכיקרדיה בגלל מתח נפשי מכונה גם מחלת לב עצבנית. בגלל הסימפטומים, לעיתים קרובות הסובלים חוששים שהם סובלים ממחלת לב אורגנית עם סיכון ללקות התקף לב. פחד זה יכול להחמיר בתיווך אוהד טכיקרדיה.
